המבנה הרגולטיבי של שוק התקשורת בישראל- המצוי והרצוי

מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2009
מספר מילים 9150
מספר מקורות 28

תקציר העבודה

תקציר הסמינר                                                             מבוא                                                                                                           עמ'
3 פרישת מפת התקשורת הטלוויזיונית בישראל                                           עמ' 5
            רשות השידור                                                                                              עמ' 5
            הטלוויזיה החינוכית                                                                                    עמ'
6             הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו                                                                   עמ' 7
            מערכות הטלוויזיה בכבלים                                                              עמ' 87
התשתית המשפטית                                                                               עמ' 11
            חוקי התקשורת (סקירה)                                                                              עמ'
1 1
            הסדרת תחום שירותי הבזק                                                              עמ' 12
            הסדרת תחום השידורים המסחריים                                                 עמ' 12
סקירה השוואתית למדינות אחרות                                                          עמ 15
            ארה"ב                                                                                                        עמ'
1 5
            בריטניה                                                                                                      עמ'
1 7
המבנה המוסדי הרגולטורי בישראל                                                         עמ' 19
            הבעייתיות במבנה המוסדי רגולטורי                                                  עמ'
2 0 פתרונות לבעיית ההסדרה בישראל                                                          עמ' 24              רשות לאומית לתקשורת       – הרקע להצעה                                                   עמ'
2 4
            מגמת הלכידות                                                                                עמ'
2 4
            הפרדת הרשות מן הממשלה כמערכת פוליטית                                                עמ'
2 4                התמודדות עם עולם תקשורת מתקדם ותחרותי                                  עמ' 24
5.2         הקמת רשות לאומית לתקשורת                                                        עמ'
5 5.2.1      תפקידי הרשות                                                                               עמ'
2 6
5.3        ברית המועצות                                                                                עמ'
2 7
סיכום                                                                                                         עמ'
3 0 בבליוגרפיה                                                                                                 עמ'
3 2
נספח                                                                                                          עמ'
3 4
בעקבות מגמות גלובליות המתרחשות בעולם, שוק התקשורת בישראל עמד אין ספור פעמים בפני שינויים מבניים, אשר היו אמורים להשפיע רבות על ההיבט הרגולטורי, וכן לשנותו. שוק התקשורת בישראל הוא מורכב מאוד. המדינה שולטת במרכיבים מרכזיים בשוק, ובו זמנית מסדירה את התנהגות השוק במערכת רגולטיבית ענפה.
כיום תחום התקשורת בישראל, הכולל בתוכו הן את תחום הבזק (טלקומוניקציה) והן את תחום השידורים, מאופיין בריבוי רשויות הסדרה: משרד התקשורת ושר התקשורת בראשן, מסדיר את תחום הבזק. המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, בסיועה של מינהלת הסדרת השידורים לציבור במשרד התקשורת, מסדירה את תחום שידורי הטלוויזיה הרב ערוצית למנויים (שידורי הכבלים ושידורי הלווין), הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו ומועצת הרשות השניה לטלויזיה ורדיו מסדירות את תחום שידורי הטלויזיה והרדיו המסחריים לציבור. בנוסף, פועלים רשות השידור ומוסדותיה כגוף מבצע ומסדיר בתחום שידורי הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים.
במהלך עבודתי זו, בחנתי את המבנה הרגולטורי התקשורתי הקיים בישראל , תוך השוואה למספר מדינות מערביות ובדקתי האם יש צורך בשינוי רגולטורי במפת התקשורת בישראל, וזאת תוך התייחסות לגורמים שונים ורבים המשפיעים על ענף התקשורת בישראל.
בנוסף לכך, הצגתי שתי אפשרויות, אשר הועלו בעבר, לפתרון בעיית ההסדרה בשוק התקשורת.
במהלך העשור האחרון נדונה- הן בשורה של ועדות ציבוריות והן בשורה של החלטות ממשלה- הסוגיה של הקמת רשות עצמאית להסדרת הפעילות בתחום התקשורת בישראל.
ככלל, שאלת המערך האירגוני הראוי להסדרת תחום התקשורת התעוררה על רקע מספר מגמות ושינויים שהתרחשו בתחום, הן בארץ והן בעולם, ובינהם:
התפתחות מואצת של טכנולוגיות אשר הובילה לתהליך התלכדות של תשתיות ושירותים, ההכרה בצורך לקבוע מדיניות הסדרה ארוכת טווח, המבוססת על ראייה כוללת של מגזרי הפעילות השונים בענף והמאפשרת אופק תכנון לגורמים עסקיים הפועלים בו, המעבר משוק מונופוליסטי לשוק תחרותי אשר העמיד בפני הגוף המסדיר שאלות חיוניות להתפתחות התחרות, כגון: חובת השירות האוניברסלי והיקפה וקישור- גומלין בין רשתות, ההכרה בצורך לחזק ולבצר את עצמאותו המקצועית של גורם המסדיר- וזאת בהתייחס לפעילות רישוי, פיקוח ואכיפה בתחום התקשורת, וכיוצ"ב- באמצעות הפרדתו מהמערכת הפוליטית ומהמדינה כבעלים של מפעיל תקשורת, כמקובל במדינות המערב.
בקצרה, אם כן, עבודת סמינר זו מתארת את ההסדרה/המבנה הרגולטיבי ( המוסדי והמשפטי) של שוק התקשורת בארץ וממחישה את הפער הקיים בין המבנה המצוי כיום לבין המבנה הרצוי, תוך השוואה למדינות מערביות אחרות.