מעמדה של האשה הערביה בישראל במסגרת המשפחתית מבוא
א. הצגת הבעיה אבותיהם של הערבים אזרחי מדינת ישראל היו ברובם המכריע כפריים-חקלאים, רק חלק זעיר מיושבי הערים הערביות בפלשתינה (א"י) נשאר לחיות בישראל עם הקמתה, מכאן ניתן להכליל ולקבוע כי הדור הקודם של הערבים אזרחי ישראל נמנה ברובו המוחלט עם עובדי האדמה. ובחברה המסורתית של עובדי האדמה, ולא רק של הערבים בישראל, אין מקום לשאלה לגבי מעמדה העצמאי של האשה.
היא, כמובן, כמו אמה וסבתה מדורי דורות, עוזרת לאביה, לבעלה, או בבית אחיה במקרה שאינה מתחתנת או שהיא מתגרשת או מתאלמנת. אבל ב-40 השנה האחרונות חל שינוי רדיקלי במבנה הכלכלי של החברה הערבית בישראל, פחות מ-10% מכוח העבודה נשאר בחקלאות. האחרים נאלצו לנדוד למקצועות ועיסוקים חדשים עקב צמצום שטחי הקרקע שנשארו ברשות החקלאים הערבים, חדירת אמצעי ייצור וכלי עיבוד מכניים צמצמה את הביקוש לכוח עבודה.
למעלה ממחצית העובדים הערבים הפכו לעובדים יומיים, הם נאלצו לצאת אל מחוץ למקומות מושבם מדי יום לחיפוש עבודה – בבניין, בתעשייה ובשירותים, אבל מהפך זה ונדודים אלה היו בעיקרם נחלת הגברים, בני החברה האגררית השמרנים העדיפו לשמור את נשותיהם בבית עם הילדים ועבודות הבית.
גם היום, עשרות שנים מאז החל המהפך הנשים הערביות בכוח העבודה עולה על 15%, לעומת כ-43% בקרב הנשים היהודיות, מכאן עולות השאלות הבאות:
מה עומד מאחורי מחדל כלכלי-חברתי זה של החברה הערבית הנתונה במצוקה כלכלית? מדוע אין הנשים הערביות משתתפות בכוח העבודה באחוזים גדולים יותר? מהי תרומת החקיקה הישראלית האוסרת ביגמיה, מונעת מבעל מוסלמי את הזכות לגרש את אשתו ללא הסכמתה ואוסרת נישואי בוסר? מהי תרומת מערכת החינוך הממלכתי וחוק חינוך חובה? מהי השפעת הרדיו והטלוויזיה, והמגע עם החברה המודרנית?
מהי תרומתה והשפעתה של התנועה הפמיניסטית על מעמדה של האישה הערביה? התשובה המקובלת קובעת בצורה החלטית כי החברה הערבית שומרת בעקשנות על סולם הערכים הישן שלה, תשובה זו מטילה את האחריות לקיפאון היחסי במספר הנשים היוצאות לעבודה על שמרנות החברה הערבית ודאגתה ל"כבוד המשפחה" ו"בתולי האישה", החשובים יותר מאשר עצם החיים שלה. סיבות אלה ואחרות שרטטו את מעמדה של האישה הערביה ותהליך קבלת ההחלטות שלה, אולם מבט מעמיק ורציני לנעשה בשטח וממצאי מחקרי צנוע זה יביאו אותנו למסקנות שונות במקצת.
  ב. מטרת העבודה לבחון את הגורמים לתמורות שחלו לאחרונה במעמדה המשפחתי של האישה הערבייה הישראלית באמצעות כושרה ושותפותה בתהליך קבלת החלטות במשפחה.
ג. שאלות המחקר
1 .      האם לתהליך המודרניזציה שחל בחברה הערבית הכפרית יש השפעה  על מעמדה ועל תהליך קבלת ההחלטות במשפחה אצל האישה הערבייה הכפרית?
2.      מה מידת ההשפעה שיש לרמת ההשכלה, לתעסוקה ולגיל על מעמדה ועל תהליך קבלת ההחלטות במשפחה אצל האישה הערבייה הכפרית?
3.      האם הנשים הערביות (אז והיום) דגלו בשוויון בין המינים?
4.      האם קיים שוני ברור בין האישה הערבייה בעבר לבין האישה הערבייה בהווה בכל הקשור  לתהליך קבלת ההחלטות במשפחה?
  ד. השערות המחקר
1 .
השערה א' יימצא קשר חיובי בין משתנה קבלת החלטות לבין משתנה גיל האישה לאמור: ככול שגיל האישה מבוגר יותר, היא  פחות עצמאית בקבלת החלטות.

2 . השערה ב' יימצא קשר שלילי בין משתנה קבלת החלטות לבין משתנה רמת ההשכלה של אישה לאמור: ככול שהאישה משכילה יותר היא עצמאית יותר הקבלת החלטות במשפחה.
3 . השערה ג' יימצא קשר חיובי בין משתנה קבלת החלטות לבין משתנה התעסוקה של האישה לאמור: ככול שמעמדה התעסוקתי של האישה מכובד וגבוה יותר, כך מעורבותה בתהליך קבלת ההחלטות במשפחה גבוה יותר.

4 . השערה ד' יימצא קשר חיובי בין המשתנים קבלת החלטות לבין אופן הנישואין לאמור: נשים שנישאו לקרוביהם תהיינה פחות עצמאיות בקבלת החלטות במשפחה.
ה. השיטה
1 . סקירת ספרות ·        מעמד האישה הערבייה המסורתית הכפרית בעבר,  לעומת מעמדה של האישה הערבייה הישראלית בהווה.  ·        סקירה בתחום הסוציולוגיה על תנועת  ה"פמיניזם".
·        תהליך קבלת החלטות במשפחה בכלל ובמשפחה הערבית בפרט.

2 . מחקר כמותי ·         ערכתי מחקר כמותי אקראי באמצעות שאלון סגור בקרב 48 נשים ערביות.
·         עיבדתי את נתוני המחקר לכלל ממצאים.
·         ערכתי דיון בממצאים לכלל סיכום ומסקנות.
העבודה בפונט 13, רווח כפול