ממ"ן 14 – ישראל בעשור הראשון
1 . דבריה של עדה פישמן בדבר דמות העולים החדשים ( " מוטל עלינו לקלוט עולים שבורים ורצוצים, שלא טעמו חדוות ילדות, ביניהם שוררת בורות רבה, וזרות למפעלנו ולערכים הקדושים לנו.יש לחשוש כי בינינו יימצאו אזרחי ישוב מחוסרי ידיעות אלמנטאריות " ) המייצגים גישה סטריאופונית מפוחדת, לעתים מתנשאת כלפי העולים, משקפים את עמדת רבים מבני היישוב הוותיק בארץ באותן שנים כלפי העולים החדשים.חוגי ההנהגה קראו להפעיל את מכבש " כור ההיתוך " ולעצב את העולים הגלותיים בהקדם האפשרי ברוח " הישראליות החדשה ": כתבותיו של העיתונאי אריה גלבלום בעיתון הארץ ב1949 הכתימו בגישתם במיוחד את העלייה מצפון אפריקה ( " לפנינו עם  שהפרימיטיביות שלו היא שיא. דרגת השכלתם גובלת בבורות מוחלטת, וחמור עוד יותר חוסר הכישרון לקלוט כל דבר רוחני " ) והתבטאויות אלו ואחרות אפיינו את הקונספציה שהיתה גם נחלת ראשי משרד החינוך והתרבות שהביאה לידי הקמתם של " בתי ספר אחידים "ברבים ממחנות העולים, במטרה להנחיל לילדי העולים ולעולים מבוגרים בתוך זמן קצר את ערכי ישראלי הוותיקה. הקמת המדינה רק חיזקה את עמדתו של בן גוריון בדבר הסכנה שבקיומם של זרמים שונים במערכת החינוך,ובאיגרת של בן גוריון שהזהירה מפני משטר הזרמים שעשוי לסכסך ולהפריד את שלמות המדינה. תקוותו הגדולה של בן גוריון הייתה ייכון בארץ חינוך אחיד, בלא כל זיקה לתנועות ומלגות. הכוונה הייתה ללמד את העולים עברית, להשריש בהם זיקה למולדת,לחזק ערכים ציוניים מודרניים ולהנחיל לילדים אידיאלים של תנועת הפועלים הישראלית. הקמתם של ב"ס אחידים התאפשרה הודות לעייף מיוחד בחוק לימוד חובה ששלל מהעולים החדשים את הזכות לבחור את הזרם החינוכי שבמוסדותיו וע"פ ערכיו יתחנכו ילדיהם. הם חויבו לשלוח את ילדיהם לב"ס של החינוך האחיד בלבד כדי שיוחדרו בהם העבריות והישראליות. בישיבות פנימיות של הנהלת מפא"י הבהיר נחום לוין – ראש מחלקת התרבות שניהלה את החינוך האחיד כי " עשינו הכול למנוע את הקמת ב"ס דתיים, וכי יש לשמור על אחידות מפעל החינוך במחנות. יש חלוציות וכוחות השחור ( בחורי ישיבות ) לא יחנכו את ילדי העולים והנוער לחלוציות והליכה לנגב. דעות –
ללא ביבליוגרפיה וללא מקורות