תוכן עינינים
1 .     מבוא
2.     גניבת עין על-פי פקודת הנזיקין
2 .1.         הסעיף
2 .2.         מוניטין
2 .3.         ההטעיה
2 .3.1.                   מבחן הצליל והמראה
2 .3.2.                   מבחן אופי הלקוחות וסוג הטובין
2 .3.3.                   מבחן השיקולים הכללים
2 .3.4.                   מבחן השכל הישר
2 .4.         נטל ההוכחה
2 .5.         הסעד לתובע
2 .6.         ההגנות לנתבע
2 .7.         סיכום
3 .     גניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות
3 .1.         החוק בקצרה
3 .1.1.                   על מי חל?
3.1.2.                   על מה חל?
3.2.         סכנת הטעיה
3 .3.         קשר סיבתי
3 .4.         ההגנות לנתבע
3 .5.         תרופות לתובע
3 .6.         סיכום
4 .     הדומה והשונה כתוצאה מהמעבר החקיקתי
4 .1.         ההבדלים בין הפקודה לחוק
4 .1.1.                   הוכחת העוולה
4 .1.2.                   ההגנות לנתבע
4 .1.3.                   התרופות לתובע
4 .2.         האינטרס המוגן – המוניטין
4 .2.1.                   הגדרה
4 .2.2.                   בעלות במוניטין
4 .2.3.                   הוכחת המוניטין
4 .2.3.1.                 חיקוי פונקציונאלי או חזי
4 .2.3.2.                 שימוש ממושך ונרחב
4 .2.3.3.                 פרסום והשקעה בפרסום
4 .2.3.4.                 עצם החיקוי
4 .2.3.5.                 עיצוב המוצר
4 .2.3.6.                 סקר צרכנים 5.     סיכום מבוא
גניבת עין היא עוולה נזיקית המתבצעת עת נגנב המוניטין של בעל מוצר כלשהו באמצעות הטעיית עינו של הציבור. כתוצאה מההטעיה של הנתבע טועה הציבור ומאמין, כי המוצר מתוצרת המפר הינו למעשה מוצרו של בעל המוניטין, ובכך נפגע בעל המוניטין אשר השקיע ברכישת המוניטין למוצרו. כך, האינטרס המוגן באמצעות העוולה הוא מוניטין, ומשמעותה של הגנה זו היא, כי מי שרכש מוניטין במוצר כלשהו, זוכה למונופול בלתי מוגבל בזמן על המוניטין באותו מוצר ויכול למנוע העתקה כלשהי של המאפיינים המזהים של המוצר.
עוולת גניבת העין עוגנה בפקודת הנזיקין, אך עברה תמורה חקיקתית בעת שנמחקה מהפקנ"ז ועוגנה מחדש בחוק עוולות מסחריות, לצדן של עוולות נוספות שנושאן הלכות מסחר הוגנות. ניכר כי המחוקק ביקש לרענן את כללי המשחק הנוהגים בתחרות העסקית בישראל, מתוך מחשבה כי תחרות זו הינה מבורכת ביותר ויש לעודד גורמים רבים ככל האפשר להשתתף בה. השתתפותם של גורמים רבים בתחרות העסקית, והשקעתם של גורמים אלה בפיתוחים חדשים ובפרסום, יכולה להתבצע רק אם אותם גורמים ידעו כי הם נכנסים לתחרות קשה אך הוגנת, הנתונה במסגרת כללים הוגנים ומאפשרת קבלתם של סעדים מיידיים המבטיחים את הגינותה הבסיסית של התחרות. על כן, ביצע המחוקק שינוי חקיקתי וניסח מחדש את גניבת העין.
מאמר זה יתמקד בשינויים שחלו – אם בכלל – כתוצאה מאותו שינוי חקיקתי, ויבחן את הדין שחל לפני המעבר מפקודת הנזיקין לחוק העוולות המסחריות, את הדין שיחול לאחר המעבר, את ההבדלים בין העוולה בניסוחה הקודם לזה הנוכחי, ואת היתרונות והחסרונות של כל אחת מצורות הניסוח של העוולה.
לבסוף, יעסוק המאמר באינטרס המוגן – הוא המוניטין, בדרכים להגדרתו ובאמצעים המאפשרים להוכיח את קיומו.