שיעור 1 – החברה ומדע החברה: סוציולוגיה ממסדית וסוציולוגיה ביקורתית בישראל (אורי רם). סוציולוגיה ממסדית מול סוציולוגיה ביקורתית סוציולוגיה ממסדית – חלק מההסדר החברתי ותפקידה לשמר את ההווה.
סוציולוגיה ביקורתית – מבקרת את הסדר החברתי השולט.
הגישה הפונקציונאליסטית – גישה זו מסבירה דבר ע"י תיאור התפקיד שלו לדוגמא הלב הוא איבר המזרים דם לגוף רואים שהסבר זה הוא גם מערכתי כי ההסבר הוא ע"י הקשר של הדבר למערכות אחרות.  הסוציולוגיה הממסדית – ממלכתיות ומערכתיות.  – הנחת המוצא ש"החברה הישראלית" הינה שם נרדף לחברה היהודית בארץ ישראל.
נגד הגישה המרכזית הזו צמחו כמה גישות ביקורתיות:
הגישה האליטיסטית הגישה הפלורליסטית גישת הקולוניזציה שיעור 2 – כתב העת תיאוריה וביקורת מפורסם מאמר של אורי רם הנקרא הזמן של הפוסט.
פוסט מודרניזם פוסט קולוניאליזם פוסט מרכסיזם שיעור 3 – התזה של מאוטנר, ירידת הפורמליזם ועליית הערכים.
שנות ה-50 ביהמ"ש אימץ גישה של פורמליזם משפטי.
שנות ה-80 ביהמ"ש אימץ גישה אקטיביסטית ערכית. שיעור 4 –  המשך מאוטנר – יש להתייחס באופן רחב יותר לטענה העובדתית של מאוטנר שבשנות ה-50 הפסיקה של ביהמ"ש העליון הייתה כפי שהיא הייתה בהתאם למאמר של רון חריס שעוסק בפסיקה בשנות ה-50.  שיעור 5 –  הפוליטיקה של הסבירות (רונן שמיר).
הבעיה של עילת הסבירות שהיא פוגעת בעקרון המרכזי שהוא עקרון הריסון והמשמעות היא שביהמ"ש לא אמור לקבל החלטות במקומה של הרשות המוסמכת כיוון שעולה השאלה מי קובע מהי החלטה סבירה? –          המאמר של שמיר הוא במידה רבה גם ביקורת על התיזה של מאוטנר שטוען כי ביהמ"ש מתערב כדי להגן על שלטון החוק במצב של התפוררות.
הטענה של שמיר היא אחרת – ביהמ"ש למעשה רצה להרחיב את סמכויותיו ע"י שימוש במושג הסבירות –  שמיר מכנה פרקטיקה זו כפוליטיקה של הסבירות.    שיעור 6 –  מאמר תשובה של מאוטנר הסבירות של הפוליטיקה.  מאוטנר מבחין ב-3 הקשרים שונים שבהם משתמש בגץ במושג הסבירות:
סבירות מקצועית –  בגץ בודק פעולות של ייחודיות של רשויות מנהליות.
סבירות משפטית –  ביהמ"ש מפעיל עקרונות משפטיים כדי לצקת נורמה מסוימת.
סבירות כנורמת על משפטית –  סבירות חלה על כל הפעילות האנושית, הצעתו של ברק.
במאמר מנסה מאוטנר להסביר מדוע סבירות מקצועית וכנורמת על משפטית הן בעייתיים לעומת הסבירות המשפטית שהיא אינה בעייתית.
מאמרו של אייל גרוס –  זכות הקניין כזכות חוקתית וחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו. פרשנות של ביהמ"ש לזכות הקניין דרך המאמר של אייל גרוס. שיעור 7 – המשך בעיות ספציפיות בהגנה החוקתית של קניין בישראל.
צויין פס"ד קניאל המציין המבטא את התפיסה החברתית והכלכלית של ביהמ"ש העליון.
שיעור 8 – בית המשפט העליון וצדק חלוקתי – המאמר של יפתחאל & קדר, על עוצמה ואדמה: משטר המקרקעין הישראלי.  & "למי שייכת האדמה הזו?" – על זכויות ותפיסות צדק חלוקתי,   יוסי דהן.
שיעור 9 – המשך המאמר של יוסי דהן.     שיעור 10 – תפיסתו של ביהמ"ש העליון לצדק החלוקתי כפי שבא לידי ביטוי בבגץ הקרקעות.
הרושם הוא שביהמ"ש פועל בטעם נוסף באקטיביזם השיפוטי בכך שהתחיל להתערב בהחלטות שנוגעות לחלוקה של משאבים חברתיים וכלכליים. רב תרבותיות בבימ"ש העליון בהקשר החינוכי – יחסו לאוטונומיה התרבותית החינוכית של המגזר החרדי.
שיעור 11 – מאמר של יואב המר והמרצה, אוטונומיה חינוכית בביהמ"ש העליון.
שיעור 12 – המהפכה החוקתית ואקטיביזם שיפוטי.
עמדתה של רות גביזון מול עמדתו של מורדכי קרמניצר.
רות גביזון, "המהפיכה החוקתית-תיאור המציאות או נבואה המגשימה את עצמה?" משפטים כח 21 (תשנ"ז) 22-33, 111-122, 124-147
רות גביזון, מרדכי קרמניצר ויואב דותן, אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד מקומו של בג"צ בחברה הישראלית, ידיעות אחרונות, מאגנס, 2000   העבודה ללא רשימה ביבליוגרפית