הדת הינה מימד חשוב בהבנה ובניבוי ההתנהגות האנושית. למרות תרומתן של דתות שונות בעולם להגברת הסובלנות והעזרה ההדדית, לא ניתן להתעלם מהקשר שבין הדת לדעות קדומות, וזאת כפי שעולה מסקירת מחקרים בתחום (Batson, Schoenrade & Ventis, 1993). קשר נוסף שנבדק בשנים האחרונות הוא הקשר שבין הדת ללחץ ( Frankel & Hewitt,
1 994).
הדת מעורבת בהתמודדות עם לחץ בעיקר כאשר הסיטואציה מתאפיינת בחוסר ודאות, חוסר אונים ומיעוט בשליטה. ניתן לראות את הדת כסכמה קוגניטיבית אשר מייצגת הנחות בסיסיות של הפרט על העולם ועל האחרים סביבו, ובכך מקלה על עיבוד מידע, בעיקר מלחיץ ואברסיבי. בדרך זו נוצרת מציאות צפויה, גם ללא בסיס סביבתי אובייקטיבי (סורוצקי, 1997), והאדם משיג תחושת שליטה על המתרחש בחייו (Fichter, 1981).