יסודות השירה – ניתוח השיר "בלילות" של לאה גולדברג ניתוח של השיר מבחינה מבנה, מטאפורות, בחירת המילים ושילוב המשפטים לכדי רעיון אותו רצתה המשוררת להעביר בשיר.
בלילות – לאה גולדברג מבנה השיר השיר בנוי משלושה בתים בני ארבע שורות כל אחד.  הבית הראשון מספר על הדברים בגוף שלישי רבים, באופן כוללני, ובקבלת הפנים הדמומה שבה המשוררת מקבלת אותם.  בשורה האחרונה בבית זה, היא פונה אל אותם דברים בגוף שני, ואף מכנה אותם "ידידי, אהובי המתים".  כאן אנו נכנסים מעט פנימה אל הדברים השתוקים-הנסתרים.  הבתים השני והשלישי מדברים ישירות אל "אותם דברים", שנראה שהם מצד אחד זיכרונות-העבר של המשוררת, ומצד שני יכול להיות שהם אנשים אמיתיים אותם איבדה במהלך המעבר לארץ ובזמן השואה שהתרחשה באירופה.  אותם הדברים הכפולים: זיכרונות-ילדות/חברים, היו רכים ותמימים, עטורי שלוה ופשטות של ימי-חולין, מצד אחד, אך מצד שני תמימותם היתה בת-זוועות, של מכאוב וימים נוראים, ולבסוף אף מתה.  המשוררת מקבילה את פניהם בשתיקה קשובה, זוכרת ומיוסרת, אך אוהבת ומלאת חמלה.  המשוררת אינה עוסקת בכעס על הימים הנוראים וגורמיהם, היא מתמקדת בכאבם של התמימים.  פעילותה של המשוררת היא קבלת-
ללא ביבליוגרפיה