העבודה נקראת "סיפורים טובים על אנשים רעים בתקשורת" כאשר עיקר הדגש עוסק בעבריינות כלפי נשים מצד התקשורת הדתית והחילונית כאחד.
נקודות בעבודה:
·        מהו תקשורת?
·        סקירה היסטורית על כל גווניה.
·        כיצד מתבטא עבריינות בכלל ועבריינות כלפי נשים בפרט ·        כיצד מתבטאת עבריינות כלפי נשים בתקשורת ·        יחסי דת ותקשורת ·        הבדלים בין שני עיתונים מרכזיים הצופה (כעיתון דתי) והארץ (כעיתון חילוני שמאלני) ·        ממצאי המחקר ·        סיכום על העבודה קיבלתי 90
1 .    מבוא
2.    סקירה ספרותית
2 .1.                    מהי תקשורת?
2.2.                    ייצוג עבריינות נשים ועבריינות נגד נשים בתקשורת
2 .3.                    יחסי דת-תקשורת
3 .    הצגת חלק מהכתבות
4 .    דיון וממצאים 5.    סיכום מבוא
התקשורת בכלל והתקשורת בישראל בפרט הנה תחום רחב מאוד, ובעבודה זו נתמקד בשתי סוגיות עיקריות השזורות זו בזו, מבלי שיכולנו, או רצינו, להפריד ביניהן:
סוגית הייצוג הנשי בתקשורת ובתוך כך האלימות נגד נשים. או הנשים כקרבנות. בנוסף לכך, נערוך השוואה בין ייצוג זה במגזר החילוני לייצוג זה במגזר הדתי. ונעמוד על השאלה העיקרית: מהו היחס בעיתונות כלפי נשים כקרבנות? והאם קיים הבדל בין יחס זה במגזר הדתי לבין המגזר החילוני?. לצורך עבודה זו, ועל מנת לענות על שאלת המחקר המעניינת אותנו, בחרנו בשני עיתונים מגזריים – האחד, עיתון "הצופה", המזוהה עם המגזר הדתי-לאומי.
והאחר – עיתון "ידיעות אחרונות" המזוהה עם המגזר החילוני.
במשך חודש דצמבר 2005 עקבנו אחר כל הכתבות בכל אחד מהעיתונים הללו, ובדקנו מה הן הכתבות בהן מסוקרת אלימות נשית (הן אלימות של נשים והן אלימות נגד נשים). עד מהרה גילינו שבעיתון ידיעות מופיעות הרבה יותר כתבות על אלימות נשית או אלימות נגד נשים מאשר ב"הצופה". גם מיקום הכתבה בגיליון עצמו בידיעות היה שונה מאשר ב"הצופה".
במהלך העבודה נחשפנו לשאלות רבות שעלו באשר לייצוג אלימות נשים (ונגד נשים) בעיתונות של שני המגזרים, ואנו משוכנעים שנגענו רק "בקצה הקרחון" בנושא זה בעבודה זו, משוכנעים אנחנו כי יכולנו להרחיב עד לכדי עבודה רבת-מלל ועמוסת עמודים בנושא זה.
הסיקור בעבודה זה ריתק אותנו שעות רבות. והתפתחה בנינו שיחה ארוכה בנוגע לשאלה הדתית בהקשרה לייצוג אלימות נשים בתקשורת. וזאת מתוך השקפות דעתנו השונות באשר לדת.