תקציר – דרמה בזמן החדש – איבסן מול ברכט העמדת המחזה "בית הבובות" לאיבסן מול המחזה "הנפש הטובה מסצ'ואן" לברכט – מחזה ריאליסטי מול מחזה אפי-משלי.  כיצד פועל כל מחזה על הצופה, על רגשותיו ועל תודעתו, מהו מעמדו של הצופה במסגרת האירוע התיאטרוני?  מהם האמצעים והדרכים בהם נוקטים המחזאים על מנת להשפיע על הקהל?  ומה "יעבוד" עליך הצופה? …
העבודה תעסוק בשאלה כיצד ממקם כל אחד משני כותבי המחזות – איבסן וברכט – את הצופה ואיזה מעמד ניתן לצופה במסגרת ההצגה והאירוע התיאטרוני? אתחיל את בחינת השאלה באמצעות המחזה "בית הבובות" מאת איבסן.  איבסן הוא מחזאי ריאליסט ודוגל בהנחת המציאות על הבמה באופן המדויק ביותר האפשרי.  לשם כך הוא משתמש בכלים לקח מהנטורליזם ומיישם אותם במחזותיו.  הנושאים בהם בחר איבסן הם חברתיים, כלכליים ומוסריים (ולא רק באופן דתי).  איבסן הוא ראשון כותבי מחזות-הדיון.  הוא העלה בעיה, דן בה בעזרת הדמויות המתעמתות על הבמה, והציג פתרון אפשרי.
איבסן פעל במסגרת שלושת המגבלות של המחזה הקלסי:
חיקויי החיים כמות שהם.
מגבלות זמן, מקום ותקופה.
הקיר הרביעי.

1 .  חיקוי החיים כמות שהם – התפאורה היא ריאלסטית ומתארת חדר נוח ומרוהט בטוב-טעם, אך בצניעות – חדר שאפשר שקיים בביתו של הצופה, והוא יכול להרגיש בו נינוחות ושייכות.  הצופה יכול לראות את עצמו ואת חייו על הבמה כמו במראה ולהזדהות עם המקום (מערכה 1, עמ' 7).
2.  מגבלות זמן, מקום ותקופה – גם הזמן (לפני חג המולד), התקופה והמקום קרובים לחיי הצופה, וניתן לראות זאת בלבושה של נורה, שבהיעדר ציון אופייני תקופתי ניתן לשער שהוא-