תוכן עניינים
מבוא ……………-     3
פרק
1 – "גבריות כנרטיב" -.……–..    6
       גברים מול נשים -……–…     6
       רגשות ודיכאון גברי –..……      7
       הצגת הנרטיב הגברי – PERFORMANCE-………………….………-       8
       השיח עם פרנק ..…… ..     9
פרק 2 – גבריות בעלייה: אלמנטים גבריים בתהליך העלייה-…… .     12
       עלייה: השוני שבין גברים לנשים .……………–      12
       העלייה היהודית .……       13
       השיח עם פרנק …… –     14
פרק 3 – גבריות בצבא: הנרטיב "הגברי-ביטחוני" -..………-.     16
       ציפיות החברה -……      17
       הצבא כמדכא רגשות –……       18
ריבוי תפקידים – ריבוי גברים ……–…      19
השיח עם פרנק –……–      20 פרק 4 – גברים וקריירה: התחרות בדרך לקריירה ……………-..      22
       נשים לעומת גברים – הבית לעומת הקריירה -…… ..      22
       סביבת העבודה הגברית: תחרותיות ומועקה–………………–..      23
       השיח עם פרנק –……-…      24
סיכום -………… ..     27     ביבליוגרפיה ..………      29
נספח – תמליל הראיון עם פרנק …… ..      32
  מבוא
       "גבריות" היא מילה מאד טעונה מבחינה חברתית, כיוון שבנוסף להבדלים הברורים לסוציולוגים בין גברים לנשים, ישנם גם סוגים רבים של גברים כך שקיימים מתחים פנימיים גם בעולמם של הגברים עצמם. מאבקם של הגברים להוכיח את גבריותם מול הנשים ויתר הגברים האחרים, בא לידי ביטוי בהופעתם החברתית הממלאת את ציפיות החברה מהם, להתנהגות מסוימת. על פי דבריו של קונל (Connell,
1 996), אין רק הבחנה בין גברים לנשים, אלא גם הבדלים בין גברים לגברים אחרים על מנת להגיע לאידיאל הגבריות, המנחיל אצל הגבר הממוצע רגשי נחיתות בתוך כלל הגברים. ישנה מערכת של יחסי כוח בין כלל סוגי הגברים אשר נלחמים על הדמות הגברית האידיאלית. הגבריות כמו כל תופעה חברתית הינה תלוית מקום, זמן והקשר, כך שהדגם של כל גבריות נובע משיקולים שהחברה עצמה מבנה, כמו הגבריות ההגמונית, שבחברה המערבית היא הדמות הגברית ההטרוסקסואלית, האגרסיבית והרציונאלית, המוצגת כאידיאל.        רייל טרנס (רייל,
1 999) מוסיף שברגע שנבין ש"הזהות הגברית" לא קיימת בנפשו של הגבר, אלא שמדובר בתבנית חברתית שהגבר חייב להסתגל אליה ולציית לה, נוכל להבהיר לעצמנו מדוע רוב הגברים לא יכולים לחוש ביטחון לגבי זהות זו. "להיות 'גבר' אינו משהו שיש לך לתמיד. זה משהו שקהיליית הגברים, העוקבת אחריך, מעניקה לך אחרי שיקול ושיפוט מעשיך. להפוך לגבר…פירושו למעשה שקבוצת התייחסות גברית מסכימה לכנות אותך גבר" (רייל, עמ' 123). בעבודה זו יש ניסיון לעמוד על האידיאל הגברי והנורמה המסורתית של הגבר הישראלי,  על ידי ניתוח ראיון עם גבר ישראלי.        לעבודה זו בחרתי לראיין את פרנק (שם בדוי), גבר נשוי בן 32 המתגורר בישוב "אדם" ליד ירושלים, ואב לרוני בת ה – 8  ולעמית בן ה – 5 (שמות בדויים).  הוא נולד בצרפת ובגיל 20 עלה לארץ לבדו, כאן התגייס לשירות מקוצר בהנדסה קרבית. לפני כשנתיים פרנק שירת במילואים בבסיס ענתות ובמהלך השירות קיבל אישור לנסוע לביתו לפרק זמן קצר. במהלך הנסיעה התרחשה תאונה חזיתית בין רכבו לרכב אחר והוא איבד את הכרתו. הוא הוגדר כפצוע קשה; ריסק את האגן ואת ידו ורגלו השמאליות ואף נחבט בראשו בצורה חמורה, היה בטיפול נמרץ מספר ימים ועבר שיקום מפרך של פיזיותרפיה במשך חודשים רבים.        מאז התאונה לפני כשנתיים הוא אינו עובד ואשתו היא המפרנסת היחידה בשוק העבודה כפקידה במשרד. פרנק מקבל דמי נכות ממשרד הביטחון שמצא אותו כ- 50% נכה צה"ל. כיום לאור העובדה שהוא מובטל, פרנק פעיל ב'בית הלוחם' שבירושלים. 'בית הלוחם' הינו מרכז שהוקם על ידי משרד הביטחון למען נכי צה"ל ומשמש להם כמתנ"ס בו יש להם מגוון פעילויות חברתיות לטובת העסקתם, ולמתן הרגשה טובה מבחינה אישית וחברתית כאחד. פרנק פעיל מאד בחוג החץ וקשת מטעם המרכז, הוא מתאמן עם מדריך מיומן במרכז ומתקדם ברמה גבוהה מאד כפי שמעיד על עצמו.
הוא ציין בפניי שבמסגרת המתנ"ס מוצעות להם נסיעות לחו"ל מטעם משרד הביטחון, והוא בדיוק חזר משהות בת שבועיים מארה"ב יחד עם חברי 'בית הלוחם', שהתארחו אצל משפחות הקהילה היהודית.
       כשמדברים על השיח הגברי הישראלי ובתוכו מכלילים את העלייה לארץ, הצבא והאבטלה, יהיה נכון ומעניין לבחון את הנושאים מתוך דבריו של גבר הרואה את הדברים מנקודת מבט שונה מהרגיל. עלייתו של פרנק לארץ בגיל עשרים ללא משפחתו היא מעין סיפור גבורה שבו נאלץ להתמודד עם כל הקשיים הטבעיים, לאור העובדה שעלה בגפו בעוד משפחתו נותרה בגולה. החברה הישראלית נבנתה כחברת מהגרים כבר מראשית ימיה, וגם כיום ניתן לחזות בעולים צעירים רבים אשר מגיעים ארצה ללא משפחותיהם בשם החזון הציוני או לפחות בשליחות של הוריהם שמקווים לעתיד טוב יותר לילדיהם, בדומה לעלייתו של פרנק.
גם פרנק שחונך בצרפת על ערכי הצבא ראה בשירות הצבאי פרק זמן הכרחי שעליו לעבור כגבר יהודי ישראלי במדינת ישראל, וגיוסו לצה"ל הוא המשך טבעי לביטוי עצמאותו של פרנק.
בהמשך חייו הוא עבד בתחום הגינון והאינסטלציה ופרנס את אשתו וילדיו בכבוד תוך שהוא ממלא את חובתו כאזרח ישראלי המשרת במילואים בכל פעם שנקרא לצבא. אם כן, הראייה הגברית של פרנק לא הייתה שונה מהראייה הגברית ההגמונית של החברה כולה, אלא שתאונת הדרכים הביאה לקשיים חדשים בהגדרתו של פרנק את עצמו, כגבר ככל הגברים.
       פרנק הוא מקרה מאד נוח לניתוח כיוון שמצד אחד עושה רושם שהוא התגבר על הקשיים הטראומטיים של התאונה ותהליך השיקום המפרך כבר מאחוריו, כך שהרגשתי מספיק נוח לדבר איתו על התאונה שהתרחשה לפני שנתיים. מצד שני הוא עדיין, גם בימים אלו, מתעסק רבות בתאונה, באבטלה, בנכות ואפילו בעלייה לארץ; הוא רק סיים לא מזמן את כל ההליך הבירוקרטי מול משרד הביטחון שבו נאלץ לעבור מספר ועדות לא פשוטות לגבי אחוזי הנכות שלו ומתן הזכאות לקצבת נכות, ובנוסף רק בימים אלו חזר מנסיעה לארה"ב כחלק מתוך קבוצה של נכי צה"ל. עוד נקודה מרגשת היא שאימא שלו עלתה רק לפני כחודש ארצה, כך שגם נושא העלייה של משפחתו, ועלייתו שלו בנעוריו עדיין רלוונטיים ומשמעותיים בזיכרונו ומשפיעים על חייו גם כיום.
מתוך מצבו הרגיש כגבר ישראלי שאינו "צבר", והעובדה שהוא נכה ומובטל אנסה לעמוד על הקונפליקטים האישיים והסביבתיים בגבריותו ועל ידי כך אנסה לעמוד על הנורמה הגברית הישראלית המאפיינת את הגבר האידיאלי, תוך מתן דג על העובדה שקיימים סוגים שונים ומגוונים של גברים שאינם עונים על אידיאל זה  – כמו פרנק. את כל המידע העולה מהראיון, הן מתוך השיח המילולי כפי שפרנק בחר להציג, והן מתוך השתיקות והתקשורת הלא-מילולית שנעשו אולי באופן לא מודע ופרנק לא התכוון לחשוף אותן, אנסה לקשור תחת המסגרת האחידה של המושג "אידיאל הגבריות". התחושות והמחשבות של פרנק כפי שעלו בראיון יבואו לידי ביטוי  כתחושות ומחשבות המלוות את הגבר הישראלי, במאמצו לזכות בהגדרה שהוא הגבר האידיאלי.