הסמינריון בוחן את הקשר בין שביעות רצון מהחיים לבין מידת החרדה מהמוות, קשר אותו לא מצאתי בעבודה. העבודה מכילה 40 עמודים, כוללת מספר שאלונים וזכתה לציון 100. תוכן עניינים

1 . מבוא: 3-22
   1.1.
הגדרת הזקנה ותפקודים בזקנה: 3-8
1 .1.1
תפקודים ביולוגיים: 4-5
1 .1.2.
תפקודים קוגניטיביים: 5
1 .1.3.
תפקודים פסיכולוגיים ורגשיים: 5-7
1 .1.3.1. דימוי עצמי: 5
1 .1.3.2. אישיות:6
1 .1.3.3. קשיים בזקנה: 6-7
1 .1.4.
סטראוטיפים חברתיים: 7-8
   1.2.
שביעות רצון מהחיים בזקנה: 7-14
1 .2.1.
מבוא לשביעות הרצון מהחיים: 8-9
1 .2.2. גורמים חברתיים:
9-10
1 .2.2.1. תמיכה חברתית: 9
1 .2.2.2. דת: 10
1 .2.3. גורמים פסיכולוגיים: 10-14
1 .2.3.1. זהות: 10-12
1 .2.3.2. אופני התמודדות: 12-13
1 .2.3.3. שליטה ואוטונומיה: 14
   1.3.
פחד ממוות בזקנה: 14-17
1 .3.1.
התמודדות עם המוות: 15-16
1 .3.2.
סוגי חרדות מוות וביטויין: 16
   1.4. הקשר בין שביעות רצון מהחיים ופחד ממוות בזקנה: 16-21
1 .4.1.
משתנים המצוים במתאם עם שביעות רצון מהחיים ועם חרדה ממוות: 16-17
1 .4.2.
חשיבות המשמעות לשביעות הרצון מהחיים: 17-18
1 .4.3. השלמה עם המוות דרך מציאת משמעות והגעה לשלמות אגו: 18-21
   1.5. רציונל המחקר, שאלת המחקר והשערת המחקר: 20-21
2 . שיטה: 22-23
   2.1. משתתפים: 22
   2.2. כלי המחקר: 22-23
2 .2.1. שאלון דמוגרפי: 22
2 .2.2. שאלון ישיר לבדיקת פחד ממוות אישי: 22
2 .2.3. שאלון למדידת שביעות רצון מהחיים (L.S.I.A): 22-23
   2.3. מערך: 23
   2.4. הליך: 23
3 . תוצאות: 24-
5
4 . דיון: 26-29
5. ביבליוגרפיה: 30-31
6 . נספחים: 32-41

1 . מבוא
"אין ספק שבני אדם לא היו חיים עד גיל 70 או 80, אם אריכות ימים הייתה נטולת משמעות עבור המין האנושי. לשלהי חיינו חייבת להיות משמעות, ואין זה אך ורק ספיח אומלל של אביב נעורינו" (Jung, 1933, p.109
מתוך ווילאנט, 2002).

1 .1. הגדרת הזקנה ותפקודים בזקנה על פי המילון העברי השלם, זקנה מוגדרת כתקופה האחרונה בחיים, המאופיינת בירידה כללית בתפקוד (שויקה,
1 997). תהליך ההזדקנות על פי Strehler (1962
מתוך Kart & Kinney,
2 001) מוגדר כייחודי בארבעה אופנים: א. מאפייני ההזדקנות הינם אוניברסליים. ב. השינוים הנובעים מההזדקנות נובעים מהפרט עצמו. ג. תהליך ההזדקנות הינו הדרגתי. ד. השפעותיה של ההזדקנות הינן הרסניות וממיתות. מאספקטים רבים, אדם נתפס כזקן כאשר גילו 65 ומעלה, המכונה גיל הפנסיה. יש התופסים את עצם הפרישה כאקט של הזדקנות (Thomas,
2 003). עם זאת, תוחלת החיים האנושית ארוכה כיום יותר מאי פעם. בשנת 1900 אורך החיים הממוצע היה
4 9.2 שנים, בעוד שכיום הינו 75.8, והוא ממשיך במגמת עלייה זו. Kart and Kinney (2001) מצאו כי הגידול המשמעותי ביותר באוכלוסיית הקשישים הינו בקרב קבוצת הקשישים בגילאי 85 ומעלה. ההסברים לכך הם עליה ברמת ההגיינה, התפתחותן של תוכניות בריאות, ועלייה ברמת איכות החיים (Kart, Metress & Metress, 2001 מתוך Kart & Kinney, 2001).
בעקבות כך, קשישים ממשיכים להתפתח בתחומי חיים רבים גם לקראת סוף חייהם, ועם זאת, תהליך ההזדקנות נתפס בחברה כקשור לאובדן, הדרדרות והתקרבות למוות. למרות התפיסה הרווחת, נמצא כי רוב הקשישים שומרים על בריאות גופנית ונפשית תקינה עד לחודשים האחרונים לחייהם (Rowe & Kahn, 1999 מתוך ווילאנט, 2002). בנוסף לכך, קיים גידול באוכלוסיית הקשישים ביחס לאוכלוסייה הכללית. בשנת 2000, אוכלוסיית הקשישים בארצות הברית היוותה 12.6% מכלל האוכלוסיה, בעוד שב- 1980 היא היוותה רק 11.3%. Kart and Kinney (2001) הציעו שחלה ירידה בשיעור התמותה הנובעת ממחלות ומזקנה טבעית. אולם, לא ניתן להגדיר קשישים רק על פי תוחלת חייהם, או גודל קבוצתם באוכלוסיה. על פי חזן (1984), גילו של האדם כולל מספר ממדים: א. גיל כרונולוגי- מייצג את מספר שנות החיים. ב. גיל ביולוגי- מתייחס לגיל תאי הגוף.
ג. גיל פיזיולוגי- מתייחס ליכולת התפקוד. ד. גיל רגשי- מבטא את היכולת לביטוי רגשי. ה. גיל מנטלי- אינטלקטואלי- מבטא את היכולת לקלוט מידע, לעבדו, ולהגיב עליו. ו. גיל חברתי- מבטא את מידת המעורבות החברתית. גילאים אלו אינם בהכרח תואמים מבחינת הקצב שלהם או החשיבות שלהם מציב הפרט, כלומר, הם נעים לאורך החיים בא-סינכרוניזציה. א-סינכרוניזציה זו הופכת להיות קריטית בהגיעו של האדם לגיל הזקנה, ויוצרת שינוים משמעותיים באספקטים החברתיים, הרגשיים והפסיכולוגיים בחייו של הקשיש.
כעת נסקור את התפקודים הביולוגיים, הקוגניטיביים והפסיכולוגיים- רגשיים בזקנה, ונבדוק כיצד ממדי הגיל השונים מושפעים מתהליכי ההזדקנות.
–