איבחון ציורי ילדים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 3239
מספר מקורות 3

תקציר העבודה

שם הקורס: אבחון ציורי ילדים תאריך הגשה :19/6/06  תוכן העניינים:
מבוא -..5-3
תיאור הילדה ומשפחתה –..6
הציורים ניתוח הציורים –9-7
ניתוח הממצאים -…10 דיון –..11
סיכום -…12
מבוא
ציור הוא אחד מהכלים האבחוניים  לילדים , לכלי זה מספר יתרונות. ראשית, דרכו אפשר להגיע אל הילד מכוון שהילד לא מודע לכך שמאבחנים אותו.  כמו כן  ילדים אוהבים לצייר.
 בנוסף בציור חבוי  ביטוי  בלתי מודע לרגשותיו של הילד ,כלומר הילד מתאר איך הוא חווה את הסיטואציה בה הוא נמצא דרך הציור. לכן  דרכו ניתן לקבל  אינפורמציה על הילד , אופיו  וסביבתו בתחומים השונים כגון: רגשי , חברתי, קוגנטיבי.  החיסרון של הציור הוא  שהוא כללי ואינו וודאי ולכן יש צורך לאסוף רקע על הילד לפני האבחון.
 אופן  ניתוח הציור : בציור מטים תשומת לב למה  שיוצא דופן בהשוואה לטבלאות נורמה על פי חתך גילאי. שלבי האבחון:
לפני תחילת האבחון יש צורך לקבל רקע על הילד בכדי לקבל תמונה מלאה. ניתן להשיג זאת על ידי שיחה עם הילד בה מקבלים אינפורמציה רבה עליו.
לאחר מכן מתבצעים השלבים הבאים:

1 .        פרספקטיבה גראפית-  מטרת השלב  למשוך את תשומת ליבנו לאיכות הביצוע  הגראפי של הילד. ההסתכלות היא על  היבטים של איכות הקווים כגון : קו רצוף, מקוטע, ישר , עקום, חזק או חלש. כלומר, לא מתייחסים לתכנים ומה מצוייר ולא לאישיות המצייר אלא לצד הטכני והגרפי בלבד.
פרספקטיבה זו משמעותית מכוון שלעיתים יש לילד בעיות גרפיות הנובעות מליקוי למידה כגון : דיסגראפיה, ויש צורך להתייחס לתחום זה בכדי שנפרש את הציור בצורה הנכונה.
2 בחינת הבשלות הקוגניטיבית וההתפתחותית של הילד.– כאשר הילד מצייר ציור דמות מסתכלים עד כמה הילד בשל ובוגר לרמתו.  בשלב זה נבחנת  רמת בשלותו של הילד  בכמה תחומים :
א. רמת השתלבות במסגרות,  במערכות ובחיים החברתיים.
 ב.   רמת  הבשלות הקוגנטיבית של הילד: לשם כך ניתן להשתמש בטבלה של קופיץ, המראה את האלמנטים הצפויים  להיות בציור בכל רמת התפתחות כגון:  קיום ראש, עיניים, ידיים וכד'. דבר זה מעיד על רמת ההתפתחות , ככל שעולים מספר האלמנטים כך עולה גילו של הילד.
3 . הפרספקטיבה האישיותית-  בשלב זה נבחנים דימוי האישיות, הדימוי העצמי, סגנון האישיות ומאפייניו. לפי הגישה הפומונולוגית אשר מנסה להיכנס לעולמו  הפנימי של הילד כפי שמוצג בציור, עלינו בתור מאבחנים לנסות ולהבין את החוויה הפנימית של הילד, איך הוא חווה את הסיטואציה ומהי האמירה שלו בציור. בנוסף  עלינו לקבל התרשמות כללית מהציור ולאחר מכן להבין מה מאפייניו. עושים זאת על ידי חיפוש פריטים יוצאי דופן אשר בולטים במיוחד בציור. אנו יוצאים מנקודת הנחה שהציור מסמל ומבטא את מצבו הרגשי של הילד ואת התנהגותו. לדוגמא : שיניים בולטות הן סימן לתוקפנות, העדר ראש מעיד  שלילד קשה בתחום מסויים. לפי  שתיל,  בהתפתחות התקינה עובר הילד יש עשרה מסלולים גרפיים  שכל סטייה מהם תעיד על בעיה התפתחותית מסוימת. לפי דרגת קושי עולה. כל שלב מאופיין במספר מסלולים שעל הילד לשלוט בהם ולעבור לשלב הבא, כל עליה בשלב  דורשת יכולת ביצוע גדולה יותר. קיימים עשרה מסלולים שהם עקרונות היסוד  על פיהם  נבדקת רמת בשלותו  של הילד בתחום הציור. מסלולים אלו אופיינים  לכל פעילות פסיכואגרפית, כאשר היכולת הגראפית תקינה, הדבר מעיד על התפתחותו  ובשלותו של הילד. בזמן אבחון ציור, עלינו להסתכל על הילד כשהוא מצייר ולבדוק את רמתו הגראפית .
1.                               –