אמהות ותופעת הדיכאון לאחר לידה מאת:
ת"ז:
מס' סטודנט:
קורס:
מנחה:
תוכן העניינים
פרק                                                                              עמ'
1 .         מבוא                                                                            1
2 .         אמהות                                                                          3
2 .1        אמהות כתופעה ביולוגית                                                            3
2 .2        אמהות כתופעה חברתית-תרבותית                                  6
3 .         אמהות בישראל                                                             11
3 .1        דיכאון לאחר לידה                                                         15
3 .2        ניתוח מקרים של דיכאון לאחר לידה בישראל                  22
3 .2.1     נחקרת מס' 1                                                                 22
3 .2.2     נחקרת מס' 2                                                                
5
3 .2.3     נחקרת מס' 3                                                                 30
3 .2.4     נחקרת מס' 4                                                                 33
3 .2.5     דיון                                                                              35
4 .         סיכום ומסקנות                                                             37
5.         ביבליוגרפיה                                                                  40
1 .   מבוא
מאז ומעולם, קיימת נטייה חברתית לתפוס את האמהות כחוויה ביולוגית אינסטינקטיבית  שבלעדיה לא יהיו חיי האישה מושלמים. אנו אמורות "לדעת" להיות אמהות, ביצר קמאי משחר בריאתנו ומצופות לחוות את רגשי האהבה האימהיים כלפי ילדינו באופן טבעי וספונטאני. מוכרת היטב תמונת האם המאושרת, המביטה בהערצה אל ילדה הרך, שלווה ומלאת סיפוק. תמונה זו נובעת אף מצורך חברתי לשמר את התפקוד החברתי של האמהות. (קרון, 2003). החברה הישראלית, עוד יותר מחברות מערביות אחרות, שומרת בקנאות על תפקיד האם במשפחה ובחברה, ותפיסתן של נשים כאמהות בראש ובראשונה מתבטאת בכל התחומים החברתיים: למין התמיכה הממשלתית הרחבה מאין כמוה המוענקת לזוגות חשוכי ילדים ואף נשים רווקות, המבטאת את תפיסת האמהות (וההורות) כצורך בסיסי של החיים, ועד להבדלים ביחס לנשים בעבודה, ובשכר נשים, המביעים את התפיסה הרווחת עדיין של נשים כמפרנסות משניות, שתפקידן העיקרי הוא בגידול הילדים. מאידך, לוטים בערפל הקשיים הטמונים בחוויית האמהות. המעבר לאמהות מהווה מהפך מושלם של חיי האישה, ואפילו משבר של ממש. מהפך זה כרוך לא רק בקשיים פיסיים נפוצים, אלא בשינוי פסיכולוגי אמיתי. על האישה נותנת החיים מוטלת באחת אחריות כבדה ביותר לחייו של יצור אנושי חסר ישע, בבסיסו, אדם זר שטרם למדה להכיר. היא אינה כלביאה בסוואנה היודעת לטפל בצאצאיה על פי יצרים עתיקים, אך מצפים ממנה שתהיה כזו. חווית האמהות הטרייה תלווה לא פעם ברגשות כעס, קנאה, פחד, אשמה, בדידות ואובדן העצמי. בעבודה זו אבחן את האמהות, בשאלה, מהי אמהות?
האם מדובר ביכולת מולדת, טבעית? או שמה המדובר במיומנות נרכשת? לחליפין, האם מדובר ביצר טבעי הדורש לימוד סביבתי משלים? בעבר, גדלו ילדים בחברות שבטיות בהן הייתה האישה מוקפת באופן תמידי בנשים נוספות. היא סייעה בטיפול בילדי השבט, ואחרות סייעו בטיפול בילדיה. כיום, נמצאות מרבית היולדות במצב של בידוד יחסי. האם יתכן כי המעבר מן החברה השבטית לחברה המודרנית ניתק אותנו מחוויית האמהות הטבעית, והפך את האמהות למבנה חברתי נלמד? כדוגמא לשאלת האמהות, יושם דגש על מקרים של דיכאון לאחר לידה.
תופעות של דיכאון או דכדוך לאחר לידה מתוארות בספרות מזה מאות שנים. המדובר בתופעה פסיכולוגית-פיסיולוגית מוכרת ומתועדת, המקושרת בין היתר לשינויים ההורמונאליים בגופה של האישה היולדת, ובמעבר לתפקידה החדש כאם. מאידך, ההשלכות החברתיות של התופעה הן רבות, הן ביחסה של האם כלפי עצמה – תחושות של רגשי עצמה, שנאה והלקאה עצמית והן ביחס של הסביבה הקרובה כלפי היולדת. מקרים של דיכאון לאחר לידה מדגישים יותר מכל את התוצאות האפשריות של מצבים בהם מוצאת את עצמה היולדת בלתי מסוגלת לעמוד בציפיות החברתיות ממנה. ההשלכות מקיפות לא רק את יחסה של החברה לאם הטרייה, אלא גם ואולי בעיקר, את יחסה של האם לעצמה. בעבר, הייתה תופעת הדיכאון לאחר הלידה מלווה בסטיגמה חברתית חמורה. אבחון היה נדיר ובמקרים רבים מאוחר מדי והטיפול קיצוני. כיום, מוכרת התופעה והיא נחשבת לנורמאלית וצפויה, כשהיא מופיעה אצל כ-10%-15% מכלל הנשים.
למעשה, מרבית הנשים יחוו מידה מסוימת של דכדוך לאחר הלידה. למרות זאת, נוצר עימות בין ציפיות החברה והסביבה הקרובה מן האם הטרייה, למצבה ורגשותיה בפועל. החברה חוגגת את הולדתו של התינוק, ומצפה מהאם הטרייה לזהור באושר כמותו לא ידעה מעולם.
מצבה הרגשי בפועל, עשוי להיות שונה מאד. המצב מייצג סתירה בין מצבה הביולוגי הטבעי של האישה, כאם טרייה, לתדמית החברתית המצופה, וממנה ניתן ללמוד על אופייה האמיתי של האמהות.
העבודה תתבסס על מקורות אקדמאיים בתחום, ותציג גם ראיונות עם 4 נשים שסובלות או סבלו בעבר מדיכאון לאחר לידה.