התקנות שנתקנו לאחר חורבן בית המקדש השני

מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 2995

תקציר העבודה

בס"ד התקנות שהותקנו לאחר חורבן בית המקדש.
משמעותן, ותוצאתן בפועל.
ראשי פרקים:
1.    הרקע לתקנות.
2.    התערבות החכמים ע"י תקנות.
3.    רבן יוחנן ותקנותיו.
4.    תקנות רבן יוחנן הקשורות להנצחת המקדש.
5.    תקנות רבן יוחנן הקשורות ליצירת מוסד סמכות
6 .    צמיחת מוסד "בית הכנסת" לאחר החורבן, והתקנות הקשורות בו. 7.    השתמרות התקנות לאורך הדורות עד ימנו.
8 .    סיכום.
הרקע לתקנות חורבן בית המקדש השני ע"י הרומאים בשנת 70 לספירה, היווה מכה קשה לעם היהודי כולו. על אף חשיבותו הפחותה של בית המקדש השני ביחס לבית המקדש הראשון, היה  המקדש מקום המאחד את כלל העם סביבו. למקדש היו עולים להקריב קרבנות 3 פעמים בשנה, המקדש שימש כמרכז דתי וכמקור שפע אלוקי, המקדש היה מקום רוחני דרכו יכול היה כל איש לחוש כי קיים חיבור בין הארציות לרוחניות.
לא ניתן לשער את גודל השבר כאשר האמונה החזקה בניצחון ובעזרת האל הייתה כה גדולה, והחורבן בא ברעש גדול. החרבת המקדש והגליית תושבי ירושלים יצרה מציאות חדשה שהעם בארץ התקשה מאוד לעמוד בה. העם נשאר ללא עוגן ומסגרת לחיים הרוחניים. כיצד ניתן להמשיך ולשמור מצוות כאשר מרגישים כי הקב"ה עזב את עמו? גודל השבר והדיכאון שאחז את היהודים ששרדו מתואר בצורה חזקה במסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב:
  "ת"ר:
כשחרב הבית בשניה, רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. נטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין? אמרו לו:
נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח, ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח, ועכשיו בטל? אמר להם: א"כ, לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות! אפשר בפירות. פירות לא נאכל, שכבר בטלו בכורים! אפשר בפירות אחרים. מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים! שתקו. אמר להן: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר – שכבר נגזרה גזרה, ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר – שאין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה, דכתיב: (מלאכי י') במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו…" הזעזוע העז גרם לקבוצות יהודים לגזור על עצמם גזירות חסרות רסן. הבלבול שאפף את פליטי החורבן היה גדול. כאן, מנהיגי הדור היו צריכים לחפש אמצעים חלופיים לבנות ולייצב את היהדות בהעדר המקדש. בנוסף, ההוויה החדשה הובילה למציאות חסרת הנהגה ברורה המאחדת את כלל העם. גם למצוקה זו נדרשו החכמים להסב את תשומת ליבם ולמצוא פיתרון – שימנע התפוררות העם ופיזורו… –
ללא ביבליוגרפיה