הקרב על נגבה במהלך מלחמת העצמאות-מעמד המותקף בראי התיאוריות

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 6533
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

עבודה סמינריונית בנושא "מעמד האישה בקוראן אל מול מעמדה באפגניסטן תחת שלטון הטאליבן" בקורס: "האסלאם המאה ה-21: דת, משפט וחברה" ת.ז: יולי
2 007
תוכן עניינים: מבוא   1
1 . נשים בקוראן  4
1 .1 שוויון בין המינים.. 4
1 .2 נישואין 7
1 .3 היבטים נוספים של שיוון 10
1 .3.1 ירושה. 10
1 .3.2  חופש התנועה והעיסוק. 10
1 .3.3 קוד לבוש.. 11
1 .3.4 עצמאות כלכלית. 12
2 . מעמד הנשים באפגניסטן תחת שלטון הטאליבן  13
3 . השוואה ביקורתית: בין התיאוריה לפרקטיקה   17
סיכום   20 ביבליוגרפיה   21
נספחים  
5  מבוא ראשיתה של דת האסלאם במאה השביעית בחצי האי ערב. מייסד הדת הוא מחמד בן עבדאללה בן עבד אלְמֻטלב, שנולד בשנת 570 לספירה.
פירוש המונח "אסלאם" הוא כניעה וציות של האדם לאלוהים. מחמד נולד במכה. אביו נפטר עוד לפני לידתו, ואמו נפטרה בילדותו. החברה שמחמד חי בה הייתה חברה עובדת אלילים, והעיר מכה הייתה מרכז של פולחן אלילי. הן תושביה והן השבטים הערביים שבסביבתה נהגו לעלות לרגל למקדש הכעבה, שבו הוצבו פסלי אלים. על-פי הביוגרפיות שכתבו סופרים מוסלמים על הנביא, התרחק מחמד מאז ילדותו מן הפולחן האלילי. יום אחד, בשעה שהתבודד במערה על הר המצוי בסביבת העיר מכה, חווה התגלות אלוהית. המלאך גבריאל ירד אליו וקרא לו להאמין באל אחד: "קרא בשם ריבונך אשר ברא,  ברא את האדם מטיפת דם מעובה, קרא הן ריבונך הוא רב חסד, אשר לימד בקולמוס, לימד את האדם את אשר לא ידע". הייתה זו הראשונה מבין ההתגלויות האלוהיות לנביא, שהתרחשו במשך 23 שנים. בכל התגלות נמסר למחמד חלק מהספר הקדוש למוסלמים, הוא הקוראן. עד להגעתו של מוחמד עסקו הערבים בעיקר בפולחן אלילים והיו בעלי מערכת אמונות שונה מזו שהביא עימו הקוראן. תקופה זו,  שקדמה להגעתו של מוחמד למדינה ולתחילתו של  האסלאם, מכונה "אלגאהליה", ופירושה, תקופת הבורות.  הגעתו של מוחמד למדינה סימלה את תחילתה של הדת השנייה בתפוצתה בעולם- האיסלם. בשנים של "תקופת הבורות", השנים הפרה-אסלאמיות, הסטאטוס של האישה היה כשל סחורה, לא היו לה שום זכויות, היא לא הייתה יותר מרכושו של הגבר. באותה תקופה, כאשר המצב הכלכלי היה קשה, נהוג היה לקבור את הבנות בעודן בחיים, על מנת לחסוך בהוצאות. הונהגו מנהגים רבים שהשפילו את כבוד האישה, כמו נישואיי הבן לאשת אביו לאחר מותו, סרסור הנשים לצורכי זנות, נישול האישה מזכויות ירושה ומנהגים רבים נוספים שביטלו לחלוטין את קיומה של האישה. הקוראן העביר ביקורת נוקבת על היחס לנשים בתקופה הטרום-אסלאמית: "הן כל אימת שמתבשר איש מהם על הולדת נקבה, קודרות פניו ונפשו מרה עליו. אז יסתתר מפני האנשים מחמת הבשורה הרעה שקיבל, ויחכוך בדעתו אם ישאירה לחיות בחרפה, או יטמנה בחול. זה שיפוט מעוות". חוקרי האסלאם מציעים שתי תזות מנוגדות לגבי השפעתו של מוחמד על מעמד האישה בחצי-האי ערב. גישה אחת גורסת שמוחמד ניסה לשפר את מצב האישה במסגרת הנתונים הקיימים. הוא הטיל איסור על המנהג השבטי של קבורת הבנות. נוהג זה, יש הטוענים,  מראה על העדפת גברים בוטה בתקופה הטרום-אסלאמית. ועוד, רק במקרים חריגים הגיעו נשים בתקופה הטרום-אסלאמית לעמדות כוח. הן לא נטלו חלק פעיל בקרב ולא עסקו במסחר, ובחברה השבטית היו אלה עיסוקים יוקרתיים. אספקת המזון היום-יומית אמנם הוטלה על שכמן, אך הקיום היה תלוי בקשרי סחר, בשלל ובהשתלטות בכוח על מקורות מים ופרנסה של שבטים אחרים, ומכאן עמדתם העדיפה של הגברים. החלוקה המסורתית לתפקידי גברים-נשים הייתה קיימת אפוא עוד לפני עליית הנביא. ובכל זאת, יש הטוענים כי חלוקת תפקידים אינה גוררת בהכרח אפליה וקיפוח נשים. אלה נובעים אך ורק מזלזול בתפקידים הנשיים. הגעתו של מוחמד והאסלאם שחררו את האישה ממנהגי העבר, מוחמד הכיר בישות החוקית של האישה וכשירותה, בדומה לגבר לקיום מצוות, לקבלת ירושה, לעצמאות בניהול עניינה, לבחור את בעלה, ביטול ושחרור של כבלי עבר. אף על פי כן, למרות השינויים הרבים שהכניס מוחמד לחייהם של מוסלמים רבים, מעמדה של האישה כיום,  רחוק מלהיות מעמד עצמאי, בלתי תלוי בגבר. האישה אינה אדם בפני עצמו, עם זכות קיום העומדת בפני עצמה, אלא כלי בידיו של הגבר. בעיני הפונדמנטליזם האסלאמי הנשים הן יצורים תת-אנושיים.
הנשים, להגדרתם, מתאימות לעבודות משק בית ומשמשות כמכשירי פריון ורבייה. לא רק הפונדמנטליסטיים והאולטרה פונדמנטליסטים, אלא כל המוסלמים המטיפים למשטר פוליטי המבוסס על האסלאם, רואים בביטול הזכויות לנשים מטרה ראשונה במעלה ומצטטים כאסמכתא את חוק השריעה. נשאלת השאלה, כיצד יכולים להעלות מן הקוראן שני קולות כה שונים?  האסלאם הקיצוני טוען בשם הקוראן והנביא מוחמד כי יש לבטל לחלוטין את קיומה של האישה ואילו הנשים עצמן רואות במשנה המוסלמית כאמצעי לשחרורן. לדידן, האסלאם מעולם לא הציג את הנשים כמין החלש ואף לא המעיט בערכה.  המסורת המוסלמית מציגה את חרדתו של הגבר מפני האישה ואלו דווקא את עליונותו.
האישה מוצגת כבלתי נשלטת ורווית יופי. הדרך להשתלט עליה היא על ידי דיכוי מתמיד ומניעה של הדחפים הטבעיים שלה לבוא לידי ביטוי. האסלאם היא הדת השנייה בגודלה בעולם. מספר המוערך של המוסלמים בעולם הוא 1.4 מיליארד. מרבית המוסלמים חיים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, דרום אסיה ודרום מזרח אסיה, ורק כ-20 אחוזים מהם חיים במדינות ערביות. על מנת לערוך השוואה בין העקרונות והמשנה הדתית של המוסלמים אל מול יישומם ופירושם הלכה למעשה, יש להתייחס למגוון החברות המוסלמית הקיימות. על אף הזהות הדתית בין החברות השונות, קיימים הבדלים רבים בין חברה אחת למשנה, על כן, בעבודתי אבקש להתמקד בחברה מוסלמית פונדמנטליסטית אחת הנמצאת במרכז יבשת אסיה. חברה זו היא האוכלוסייה השוכנת באפגניסטן ומתאפיינת במשטר דתי מסורתי. בעבודתי אבקש להציג את המשנה התיאורטי אל מול השפעותיה  הממשיות על חיי היומיום של הנשים באפגניסטן.