הפליית ילדים ונוער יוצאי אתיופיה במערכת החינוך הקשיים בדרך ללימודים אקדמאים ראשי פרקים:
מבוא – שאלת המחקר.
עולי אתיופיה – סקירה כללית.
המתבגר העולה האתיופי.
הבעיות של התלמידים יוצאי אתיופיה.
קליטת תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך.
תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך – תחום ההשכלה הגבוהה.
קשיים אקדמאים וחסך אורייני בקרב עולים מאתיופיה.
סיוע לתלמידים יוצאי אתיופיה – אלטרנטיבות אפשריות.
סיכום ומסקנות.
ביבליוגרפיה.
שאלת המחקר: האם קיים אי שוויון הזדמנויות בקרב עולי אתיופיה בבואם להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה?
האם מערכת החינוך הכינה את התלמידים עולי אתיופיה לקראת סיום הלימודים התיכוניים לתנאי הקבלה במוסדות להשכלה גבוהה? השערת המחקר:
השערת המחקר היא, שהקשיים של התלמידים יוצאי אתיופיה להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה נובעת כתוצאה מהיחס וההפליה עוד בתחילת דרכם של תלמידים אלו במוסדות חינוך יסודיים ועל יסודיים.  תוכן העניינים
מבוא
-…                                                                                                                                                       
1 פרק 1:
עולי אתיופיה סקירה כללית
4
1 .1
תחומי שוני ושינוי במעבר לישראל ..
5

1 .2
ההיסטוריה בחינוך –…
6
פרק 2:
המתבגר העולה האתיופי
8
2 .1
משבר העלייה –
8

2 .2
המתבגר העולה האתיופי בחברה הישראלית ..
9

2 .3
עקרונות מנחים ודרכי התערבות -..
11
פרק 3:
הבעיות והקשיים של התלמידים יוצאי אתיופיה
1 3

3 .1
קשיים המאפיינים את העדה האתיופית —
13

3 .1.1
תחומים בהם התלמידים מתקשים במיוחד -..
15

3 .1.2
בעיות המעבר מתרבות אוראלית לתרבות כתובה –..
16

3 .1.3
בעיות בלימוד הקריאה והכתיבה -…
16

3 .2
התרשמויות ראשונות -..
17

3 .3
קליטתם החינוכית של ילדים ממוצא אתיופי .
18

3 .4
לא במסלולים העיוניים –
19

3 .5
נשירת תלמידים .
20
3 .5.1
נשירת נוער יוצא אתיופיה ..
21

3 .5.2
סיבות לנשירת בני נוער יוצאי אתיופיה – לפי דעת המדריכים/מנחים —
27

3 .6
ההורים אינם מסוגלים לסייע —
27

3 .7
משוחררי צה"ל שלא השתלבו בלימודי המשך
28
פרק 4:
קליטת התלמידים האתיופים במערכת החינוך
3 1

4 .1
קליטתם הלימודית של עולי אתיופיה –..
32

4 .1.1
קליטתם במסגרת בית הספר –…
34

4 .2
מסגרת חינוכית .
35

4 .3
זכאים לתעודת בגרות -.
37

4 .4
השכלה על-תיכונית ו"פרוייקט הצעירים" -.
38

4 .5
מודלים המנחים את חינוכם של ילדי עולים .
39
פרק 5:
אפליית העדה האתיופית בתחום החינוך
4 1
5.1
ההפליה והקשיים שמערימה מערכת החינוך על העולים יוצאי אתיופיה באים לידי ביטוי באופן הבא —
41
5.2
חינוך: חוסר במשאבים, הפניה לחינוך הממלכתי-דתי ולחינוך המיוחד -.
44
5.3
תנאי הקבלה לאוניברסיטאות היוו מכשול בפני עצמו בקרבה עולי אתיופיה –.
46
פרק 6:
תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך תחום ההשכלה הגבוהה
4 8

6 .1
דרישת הקבלה מתלמידים עולי אתיופיה במוסדות השונים -…
52

6 .2
קשיים אקדמאים וחסך אורייני בקרב עולים מאתיופיה הלומדים במכינה קדם אקדמית -…
53
פרק 7:
סיוע לתלמידי יוצאי אתיופיה – אלטרנטיבות אפשריות 56
פרק 8:
סיכום ומסקנות
6 2
ביבליוגרפיה …
65
מבוא
מדינת ישראל קלטה החל משנות ה-80 למעלה מ-55,000 בני העדה יוצאי אתיופיה (נתוני הלמ"ס).
משפחות העולים נקלטו ברובם באתרי קרוונים. למעלה מ-90% מבני הנוער בגילאי 12-18 נשלחו לפנימיות של עליית הנוער, בעיקר לפנימיות דתיות המאכלסות תלמידים משכבות מצוקה.
בשנים האחרונות, עברו בני העדה מהקרוונים לדיור קבע. רוב היישובים רחוקים ממרכז הארץ, מאוכלסים בשכבות מצוקה ומתאפיינים במשאבים מצומצמים. במצב שנוצר, החלו בני הנוער לעזוב את הפנימיות ולעבור ליישובים בהם מתגוררים הוריהם. השתלבותם של בני הנוער ביישובי המשפחה אינה פשוטה הן מסיבות משפחתיות והן בשל רמתם הלימודית הנמוכה אשר מקשה על השתלבותם בבתי הספר בקהילה.
המציאות החדשה הובילה לשינויים במדיניות הסיוע לבני הנוער יוצאי אתיופיה. המאמצים כיום מתמקדים בשלושה מישורים (ליפשיץ, נועם וסגל, 1997): הבטחת השתלבותם של בני הנוער בבתי הספר של קהילת האם, הפניית בני הנוער למסגרות ומסלולים המיועדים לקבלת תעודת בגרות והשקעת מאמצים בטיפול בנוער בסיכון.
למרות שינוי המדיניות, ממשיכים המדריכים לדווח על גידול בנשירה של בני הנוער הן מהפנימיות והן מבתי הספר בקהילה (שמש, 1998).
אחד התפקידים החברתיים המרכזיים של בני נוער בחברה המערבית הוא תפקיד התלמיד, ועיקר הציפיות מגילאים אלו מתמקדות בתפקודם במסגרת בית הספר. הולכים ומתרבים הדיווחים על כך כי בני הנוער יוצאי אתיופיה נתקלים בקשיים מיוחדים בהשתלבות בבתי הספר, מעבר לקשיים בהם נתקלים בני נוער אחרים. היבט אחד של הקשיים מתייחס לכך שבמסגרת בתי הספר העל יסודיים מופנים חלק מבני הנוער למסלולים ולמגמות מקצועיות, ושיעורים נמוכים יחסית זכאים לתעודת בגרות מלאה עם סיום לימודיהם (גינדון 1995, גושן ומנור,
1 995, טימאט ואחרים, 1997).
חלק מנותני השירותים בתחום החינוך והרווחה המטפלים בעדה מציינים גם את התרחבות תופעת הנשירה, או הנשירה הסמויה בעיקר בעקבות עזיבה של מסגרות פנימייתיות ואי מציאת מסגרת לימודים הולמת בקהילת האם.
לפי דיווחי אנתרופולוגים המתמחים בחקר בני הקהילה עוד באתיופיה, עד שנות השבעים מעטים מבני הקהילה רכשו השכלה בבית הספר, ועיקר חינוכם של ילדי העדה בכפרים היה בעיקר בלתי פורמאלי וניתן על ידי ההורים.
רק חלק מהילדים הלכו לבתי ספר כפריים או ממשלתיים בעיר הקרובה ודפוסי הלמידה בבתי ספר אלו היו שונים מאלו הנהוגים בארץ (ווייל, 1997).
היסטוריה זו של התלמידים מאתיופיה שהתאפיינו כתלמידים נחשלים בעלי מטען השכלתי מועט ביותר הביאה את מערכת החינוך על כל רבדיה לנהוג בעולים יוצאי אתיופיה בצורה מפלה.
התנהגות זו של מערכת החינוך הביאה לכך שמוסדות חינוך רבים, החל בבתי הספר היסודיים וכלה במוסדות החינוך האקדמאים, אינם מתאמצים לקלוט ולשלב את העולים יוצאי אתיופיה "בבית ספרם".
מאחר וההתנהגות המפלה של מוסדות החינוך החלה עוד בבתי הספר היסודיים התקשו העולים יוצאי אתיופיה לטפס במעלה הסולם ולהשתלב במוסדות לימוד אקדמאים ובכך מראש נחסמה דרכם להצלחה הנכספת לקראת התואר.
הרושם הכוללני שנוצר בקרב אוכלוסיית התלמידים יוצאי אתיופיה הוא שמדובר בקבוצת תלמידים בעלת רמת הישגים קולקטיבית נמוכה.
השימוש התדיר במנגנוני סטריאוטיפיזציה נעשה על ידי הישראלי בעצם ההתייחסות לעולי אתיופיה כישות אחת.
הקולט אינו מבחין בין בעלי השכלה, אפילו אוניברסיטאית לבין חסרי השכלה כלל. הדעה הקדומה או ההתייחסות הסטריאוטיפית, אינם נותרים "לא פעילים" אלא משפיעים על האופן שבו הקולט הישראלי ועמו מערכת החינוך תופסים ומעבדים את האינפורמציה הרלוונטית ביחס לעולים מאתיופיה.
בעבודתי זו אתמקד בקשיים הפוקדים את אוכלוסיית העולים יוצאי אתיופיה בתחום החינוך ובניסיון להשתלב במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה.
במהלך עבודתי אפרט על ההפליה במוסדות החינוך השונים החל בבתי הספר היסודיים, חטיבת הביניים וכלה בתיכון המהווים בסיס לקבלה ללימודים אקדמאים במוסדות להשכלה גבוהה בעתיד.
שאלות המחקר:
1.       האם מערכת החינוך הכינה את התלמידים עולי אתיופיה לקראת סיום הלימודים התיכוניים לתנאי הקבלה במוסדות להשכלה גבוהה?
2.       האם קיים אי שוויון הזדמנויות בקרב עולי אתיופיה בבואם להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה?
השערת המחקר:
הניסיונות של התלמידים יוצאי אתיופיה להצליח בלימודים, להשתלב במערכת החינוך ולהתקבל למוסדות להשכלה גבוהה נתקלים בקשיים הנובעים כתוצאה מהיחס הבלתי צודק וההפליה עוד בתחילת דרכם של תלמידים אלו במוסדות חינוך יסודיים ועל יסודיים.