תוכן עניינים
מבוא ..    2
פרק א' – רקע כללי עקרונות הלחנה, מיקס ועריכה בקולנוע הוליוודי -.      3
3 .      המערב הפרוע -היבט היסטורי      3
4 .      מערבון כז'אנר קולנועי —    4
5.      שורשים של מוסיקה אמריקאית –.      8
פרק ב' – מאפיינים מוסיקאליים של פסקול ב"צהרי היום"  ותפקידו בסרט
6 .      דמיטרי טיומקין ..     9
7.      בצהרי היום-תמצית העלילה ומשמעויות פילוסופיות ופוליטיות..     10
8 .      פסקול "בצהרי היום"- מאפיינים מוסיקאליים ותפקידו בסרט…      13
9.      "מברק"- השריף מקבל ידיעה על כך שפרנק מילר בדרכו לעיר…      14
1 0.  ",Oh my Darling Don’t forsake me"- ביטוי סממנים של מוסיקה פופולארית אמריקאית בשיר .           17
פרק ג' טרילוגיה על איש ללא שם: מאפיינים מוסיקאליים של פסקול ותפקידו בסרט
1 1.   מערבון ספגטי –     23
1 2.   עקרונות כתיבת מוסיקה לסרטים על פי אניו מוריקונה–..       26
1 3.   עקרונות כתיבת מוסיקה לסרטים על פי אניו מוריקונה–..       27
1 4.  "הטוב הרעה והמכוער"- תקציר העלילה והייצוג דמויות ראשיים..   33
פרק ד'
1 5.   "מוסיקה למערבונים" – הגדרת המושג מבחינה מוסיקאלית ובמאית..      37
1 6.   סיכום -..    38
1 7.   ביבליוגרפיה –.       39

1 .       מבוא
"אני מרגיש שמוסיקה על המסך יכולה להבליט ולחזק עולמם הפנימי של הדמויות. היא יכולה לגרום לסצנה בסרט להראות כאלימה, אצילית, עליזה,  עצובה.  היא יכולה במהירות לדחוף את העלילה קדימה או להאיט את התפתחותה. מוסיקה לעתים קרובות מעלה את הדיאלוג לממלכת פיוט. לסיום,  היא ערוץ תקשורתי בין המסך לקהל, שאוסף כל הנאמר ומעביר כחוויה אחת". (מאת מלחין מוסיקה לסרטים ברנרד הרמן) מאז המצאת טכנולוגיה שמאפשרת צילום קטעי תנועה, מתחיל הקשר הדוק בין קולנוע למוסיקה. עובדה היא שקולנוע כחוויה וויזואלית הייתה זקוקה לליווי מוסיקאלי מאז ומעולם, אחרת איך להסביר צורך בליווי מוסיקאלי חיצוני (פסנתר או תזמורת) כשטרם פותחה הטכנולוגיה שאפשרה הקלטת צליל במקביל להקלטת התמונה? יתכן שנסיבות לקשר זה נמצאות ביכולת הקסומה של הקולנוע להוציא את הצופים מהרוטינה היומיומית ולהעביר אותם לעולמות אחרים, רחוקים, בדיונים. במילים אחרות סרטים הם בעיקר פנטזיות ופנטזיות הם בהגדרה מתנגדים להגיון ומציאות. הם פונים ומעוררים דמיוננו. המוסיקה משפיעה על תת מודע ורגשתנו. כתוצאה מכך מוסיקה עובדת טוב עם הסרט כי גם היא יוצרת אילוזיה ופונה לעולם הפנימי של המאזינים. התפתחות הטכנולוגית שהפכה סרט אילם למדבר, ואפשרה ליצור פסקול במקביל לתמונה, השפיעה על התפתחות תפקידה של המוסיקה בסרט. אם בסרטים אילמים תפקידה העיקרי היה מילוי דממה והדגשת רגעים דרמתיים וקומיים  בסרטים אילמים, אז בעדן "המדובר" תפקידה של מוסיקה הוא מגוון הרבה יותר.
כך למשל היא יכולה ליצור אווירה של המיקום הגיאוגראפי והתקופה בה מתרחשת העלילה, היא מוסיפה לסצנה משמעות, מבטא את העולם הפנימי ורגשתם של הדמויות בסרט, משפיע על התקדמות העלילה ועוזרת לאחדות הסיפור בתפיסתם של הצופים. בנוסף לנאמר לעיל חשוב לציין שישנם מקרים כאשר מוסיקה מתפקדת כי קוד זיהוי של הז'אנר קולנועי מסוים.  מוסיקה למערבונים, היא הנושא העיקרי של העבודה זו, והיא אחת הדוגמאות לזיהוי ז'אנר קולנועי על ידי סגנון מוסיקאלי. במסגרת עבודה זו אנו ננסה להגדיר מהם מרכיבים מוסיקאליים המשותפים לתקופות שונות של המערבון, מהו "מתכון" למוסיקה שמסמלת את המערב הפרוע ואווירה של אמריקה בתחילת מאה העשרים. בנוסף לכך במסגרת עבודה זו אנו נתמקד ביחסי גומלין בין מוסיקה לתמונה, בגישות, שיטות הלחנה, אמצעים וחידושים בכתיבת מוסיקה לסרטים, כפי שהם מתבטאים בעבודתם של שני המלחינים המובילים בתחום: דימיטרי טיומקין ואניו מוריקונה.  שני מלחינים אלה מיצגים תקופות שונות בהתפתחות המערבון כז'אנר קולנועי, לכן העברת קווים מקבילים בינם בנוגע לתפקידה של מוסיקה בסרט באופן כללי ובמערבון בפרט תעזור לנו באפיון מרכיבים המוסיקאליים בסגנון הקרוי "מוסיקה למערבונים". סרט שמיצג את המערבון ה"קלאסי" הוא "בצהרי היום" (1952) במאי פ. זינמן, מלחין ד.טיומקין. סרטים שמייצגים את המערבון ה"חדש" הם שלושת הסרטים של סרגיו ליונה (במאי) ואני מוריקונה (מלחין)  שמוכרים כ"טרילוגיה על איש ללא שם":
" בעבור חופן דולרים" (1964), "הצלפים" (1965), "הטוב, הרע והמכוער" (1966), כאשר התמקדות העיקרית מוקדשת לסרט שסוגר את הטרילוגיה. עיון בשני סרטים הראשונים נעשה במטרה להציג תמונה רחבה שממחישה את התייחסותם בנוגע לתפקידה של המוסיקה בקולנוע מבחינת הבמאי והמלחין.