עבודה בדיני נזיקין-:
ראשית, עלינו לבדוק אם אכן ישנה רשלנות,לשם כך צריכים להתקיים יסודות העוולה במצטבר:
א. קיומה של חובת זהירות: האם המזיק חב חובת זהירות כלפי הניזוק? חובת הזהירות כוללת שני היבטים המהווים במצטבר תנאי לקיומה: א. 1.
חובת הזהירות המושגית :  האם סוג המזיקים, אליו משתייך המזיק, חב חובת זהירות כלפי סוג הניזוקים אליו משתייך               הניזוק. שני תנאים דרושים לצורך התגבשותה של חובת הזהירות המושגית :
              א. 1.1.דרישת הצפיות – אדם סביר יכול היה לצפות, כאפשרות טכנית, וצריך היה לצפות, כאפשרות נורמטיבית, את התרחשות הנזק. לא כל מה שניתן לצפות צריך לצפות. האם קיימים שיקולי מדיניות משפטית השוללים חובה זו.                            א.2.1.יחסי שכנות – ס' 35 מאמץ את מבחן השכנות לפיו, המזיק חייב לנקוט זהירות מתקבלת על  הדעת כדי למנוע מעשה                או אפס מעשה, שהוא יכול לחזותם מראש כעלולים לגרום נזק לשכנו. הצפיות יוצרת את הקרבה.                                      א.2.חובת זהירות קונקרטית : כפי שבחנו את חובת הזהירות המושגית. ב. הפרת חובת הזהירות :האם הייתה הפרה של חובת הזהירות.
דהיינו,האם הייתה סטייה מרמת התנהגות של האדם הסביר.
ביהמ"ש יקבע אם הנתבע נקט באמצעים סבירים ע"פ שקלול של שלושה פרמטרים :
   ב.1. מידת הסכנה או ההסתברות להתרחשות הנזק – ככל שהסיכון גדול יותר, כך יידרש הנתבע לנקוט באמצעי זהירות יקרים ומסובכים. מאידך, אם כל מה שדרוש הוא נקיטה באמצעי זהירות פשוט, כי אז – גם אם הסיכון אינו גדול – תקום חובה לנקוט באותו אמצעי. פעילות מהנה עם סיכון – יש לנקוט באמצעים יותר משמעותיים.                                                   ב.2. עלותם של אמצעי הזהירות למניעת הנזק.
   ב.3. האינטרס הציבורי בפעילות יוצרת סיכון.
-.
כעת עלינו לבדוק את היסוד השלישי של העוולה כדי להוכיח שאכן עוולת הרשלנות מתקיימת במקרה דנן, והוא:
ג. נזק : לניזוק נגרם נזק כתוצאה מהפרת החובה. הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק כולל שתי דרישות :
  ג.1. מבחן -..