תקציר מידע פנים הוא מידע על חברה, שהנפיקה ניירות ערך הנסחרים בבורסה לניירות ערך, שיש בו כדי להשפיע על מחיר ניירות ערך אלה, אך טרם פורסם ברבים, וידוע רק לעוסקים בענייניה הפנימיים של החברה. מידע פנים מעניק למחזיק בו יתרון רב על-פני הציבור בעת המסחר בניירות הערך הרלוונטיים, ולכן השימוש בו נחשב לעבירה פלילית (עבירת צווארון לבן) במדינות רבות ובהן ישראל.
פרק ח'1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, שנוסף לחוק בשנת 1981, אוסר על שימוש במידע פנים. מידע פנים מוגדר בחוק זה: "מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה".
שימוש במידע פנים פירושו עשיית עסקה בנייר ערך שהמידע עוסק בו, או מסירת מידע זה לאחר, כשיש יסוד סביר להניח שהלה יעשה שימוש במידע. רשות ניירות ערך מקפידה לחקור חשדות על שימוש במידע פנים, והביאה להטלת עונשי מאסר בפועל על מי שעברו עבירה זו.
בפרשת גיבור סברינה אשר עסקה בסוגיה זו, הסביר השופט מישאל חשין את מניעי האיסור לעשות שימוש במידע פנים:
"אין צורך להעמיק-ביתר, כדי לדעת ולהבין כי בְּרִיחַ-התיכון באיסור לעשות שימוש במידע פנים הוא יסוד ההגינות:
ההגינות התובעת להעמיד אנשים "מקורבים" למידע בחברה במעמד שווה לאנשים שאינם מקורבים, ככל שהמדובר הוא בעסקות בניירות ערך של החברה. לא כל הידוע ל"אנשי פנים" ולמקורביהם על הנעשה בחברה ועל מצבה ידוע גם לציבור הרחב, והחוק מבקש לאסור על אלה – אשר מידע פנים בעל משמעות בא לידיהם, והמידע אינו ידוע לציבור – כי יעשו עסקות בניירות-ערך של החברה כל-עוד לא פורסם המידע לרבים. טעם האיסור מדבר בעד עצמו, והוא, שאותם מקורבים לא ינצלו את מעמדם – ניצול לרעה בעיני החוק – להיטיב את מצבם (ולהרע ממילא את מצבם של אחרים). כוונת החוק היא למנוע קיומן של עסקות שבהן יש למקורבים עודף מידע אך בשל נגישותם למידע חשוב בחברה. אכן, תכלית החוק היא למנוע ניצולה (לרעה) של עדיפות במידע, והנחת היסוד בו היא, שאיסור על ניצול (לרעה) של מידע פנים יעשה צדק בין השחקנים בשוק ההון. במקטעים מסוימים – בעיקר מדברים אנו באנשי-פנים החבים חובת אמון לחברה – שייך מידע פנים, על-פי עצם טיבו, לחברה, ואיש הפנים מחזיק בו כנאמן החברה. והמחזיק במידע בנאמנות אסור הוא בניצול אותו מידע לטובתו האישית. בצד היבט זה של האיסור, היבט המוסר, שוכן לו צורך אחר – רבים יאמרו כי בו עיקר – הוא הצורך הכלכלי, הדואג לאמינותו וליעילותו של שוק ההון.
איסור על שימוש במידע-פנים מביא ליעילותו של השוק, כך אומרים לנו, שכן הכול יודעים כי כל המידע שלעניין (למצער – רוב המידע) פרוש כשולחן-ערוך לפני כל המשתתפים במשחק-השוק, כי המשחק הוא "פתוח". ההנחה היא, כי שוק יהא שוק יעיל, רק אם מחיריהם של ניירות-הערך ייקבעו כשקלול כלל המידע. באותו הקשר ייאמר, כי אם יותַר למקורבים לנצל מידע-פנים לטובתם, יגבר החשש כי משקיעים "קטנים" ידירו רגליהם מן השוק, או לחלופין, יעלו את "מחיר" כניסתם לשוק." הרציונל העיקרי באיסור על שימוש במידע פנים, כפי שיפורט להלן, מבוסס על השאיפה ליצור שוק הון בו מתקיימת תחרות הוגנת ושוויונית ובו אין צד אחד נהנה מיתרון או מעדיפות על פני משנהו. בעבודה זו נבחן את סוגיית השימוש במידע פנים על יסודותיה השונים, מיהם אותם אנשי פנים המעורבים בעבירה זו, דרכי ביצוע העבירה, היסוד הנפשי הנדרש לצורך הוכחת העבירה, כמו גם ההגנות והחזקות הקבועות בחוק.
תוכן עניינים
תקציר                                                                                                                                                     עמ' 3-4
מבוא – הרציונל באיסור על שימוש במידע פנים                                                                             עמ'   5        הכלל של גלה או הימנע                                                                                                                             עמ' 5-6
נימוקים בעד ונגד האיסור  על שימוש במידע פנים                                                                         עמ' 7-9    נימוקים בעד התרת השימוש במידע פנים                                                                                               עמ' 9-12         יסודות העבירה- מהו מידע פנים                                                                                                     עמ' 13-16
עקרון ה"מהותיות" לעניין ההכרעה בדבר קיומו של מידע פנים                                                             עמ' 16-20 "תיאוריית המוזאיקה"                                                                                                                           עמ'
2 0-22
ה"תיאוריה הקלאסית" של מידע פנים ו"תיאוריית המעילה"                                                                                עמ' 22-23            מיהו איש פנים- הרציונל לאיסור השימוש במידע פנים על ידי איש פנים                              עמ' 24
מיהו איש פנים                                                                                                                                       עמ'
5 -26
מבחן הנגישות למידע                                                                                                                               עמ' 26-27
איש פנים בחברות קשורות (חברת אם – חברת בת – חברת אחות)                                                          עמ'
2 7-28
האם נדרש לשם הרשעה כי "איש פנים" ידע להעריך את חשיבות מידע הפנים שברשותו                       עמ'
2 8
הגדרת המונח "בן משפחה"                                                                                                                    עמ' 28-29
הגדרת המונח "בעל מניות עיקרי"                                                                                                         עמ' 29
איש פנים "פנימי"                                                                                                                                   עמ' 30-31
איש פנים "חיצוני"                                                                                                                                 עמ' 31-32
איש פנים "מרכזי"                                                                                                                                עמ' 32-33
התאגיד כ"איש פנים" המחזיק במידע פנים                                                                                            עמ' 33-34
שאלת הקשר הסיבתי                                                                                                                             עמ' 34-36
דרכי ביצוע העבירה- מהו "שימוש" במידע פנים                                                                        עמ' 37
העושה הינו "איש פנים                                                                                                                            עמ' 37-38
העושה מוסר מידע פנים לאדם אחר                                                                                                     עמ' 38   העושה קיבל את מידע הפנים מ"איש פנים                                                                                              עמ' 38-39
מקבל המידע                                                                                                                                      עמ' 39-40 עד איזה שלב בשרשרת מקבלי המידע חל איסור העבירה?                                                                      עמ' 40-41
היסוד הנפשי- הקדמה                                                                                                                      עמ' 42-43
היסוד הנפשי הנדרש להוכחת עבירה לפי סעיף 52 ב'(א)(2) לחוק                                                              עמ'
4 3-44
היסוד הנפשי הנדרש להוכחת עבירה לפי סעיף 52ד' לחוק                                                                       עמ' 44-45
הגנות בעבירת שימוש במידע פנים- הקדמה                                                                                עמ' 46   הגנות סעיף 52 ז'(א)(1) לחוק – רכישת מניות הכשרה                                                                              עמ' 46
הגנות סעיף 52 ז'(א)(2) לחוק – פעולה בתו"ל של מפרק/כונס/נאמן                                                        עמ' 46-47                הגנות סעיף 52 ז'(א)(3) לחוק – תו"ל בחוזה חיתום                                                                                 עמ'
4 7
הגנות סעיף 52 ז'(א)(4) לחוק – עשיית רווח או מניעת הפסד                                                                   עמ' 47-48
הגנות סעיף 52 ז'(א)(5) לחוק – שלוח                                                                                                    עמ'48-49   הגנות סעיף 52 ז'(א)(6) לחוק – עסקה פרטית                                                                                           עמ' 49
הגנות סעיף 52 ז'(א)(7) לחוק – "נאמנות עיוורת"                                                                                   עמ' 49-50 הגנות סעיף 52 ז'(א)(8) לחוק – הצדקה                                                                                                   עמ' 50-51
הגנות סעיף 52 ז'(ב) לחוק – הגנה לתאגיד מעבירת שימוש במידע פנים                                                   עמ' 51-52
חזקות                                                                                                                                                    עמ' 53-54                                סעיף 52 ב'(ב)לחוק –  חזקה על תאגיד שיש בידיו מידע פנים                                                                  עמ' 53
סעיף 52ה' לחוק – חזקה בדבר ניצול מידע פנים על ידי "איש פנים מרכזי"                                            עמ' 53-54                זכות התביעה האזרחית בשל עבירת שימוש במידע פנים- הקדמה                                          עמ'  55
שאלת הבעלות על מידע פנים                                                                                                                 עמ' 55
זהות הנפגע העיקרי משימוש במידע פנים                                                                                                עמ' 56
הקניית זכות תביעה למשקיעים מן הציבור                                                                                             עמ' 56-57                עוולת הפרת חובה חקוקה                                                                                                                    עמ' 57
סיכום                                                                                                                                                     עמ' 58
ביבליוגרפיה                                                                                                                                         עמ' 58