מבוא שורשיו ההיסטוריים של השסע הדתי-חילוני נטועים בעימות שבין העולם המסורתי לעולם המודרני בעת החדשה. העולם המודרני התאפיין באתנוצנטריות  היינו בהעמדת האל והמסורת הדתית הנובעת ממנו במרכז. בעולם זה נהנו הדת ומוסדותיה משליטה ובלעדיות בתחומים המרכזיים של המציאות החברתית והפוליטית. המאפיין הבולט של המעבר מהעולם המסורתי לעולם המודרני הוא עליית התפיסה ההומוצנטרית היינו העמדת האדם ,תכונותיו, וכישוריו במרכז. תהליך זה כלל שינוי קיצוני במעמדה של המסורת הדתית בחברה.
המודרניות שמרכיביה החשובים הם לאומיות ודמוקרטיה מציבים בפני המסורת הדתית אתגרים חדשים וקשים. משה סמט (תש"ם) מאפיין את האורתודוקסיה כתנועת מחאה נגד המודרניזציה ,ולדבריו זוהי בעצם תגובה של ההנהגה הדתית למעבר מהעולם המסורתי שבו נהנתה המסורת הדתית משליטה בלעדית , אל מאבק בזרמים וברעיונות החדשים הצומחים בחברה היהודית.
בשסע הדתי-חילוני מתחוללים בדור האחרון תמורות מרחיקות לכת, תמורות אלה מתוארות כמעבר מפוליטיקה הסדרית שבמרכזה הימנעות מהכרעה חד-צדדית של המחלוקת ע"י פשרות ,הסדרים והסתגלות הדדית. לפוליטיקה משברית המאופיינת בעליית משקלם של הקיצוניים בשני המחנות, ובניסיונות להשיג הכרעה חד- משמעית, ולקעקע הסדרים ישנים על מנת להפר את האיזון העדין בין המחנות.
תמורות אלו באות לידי ביטוי בסוגיות הנוגעות ליחסי דת חברה ומדינה ,כאשר המפורסמת שבהן היא הסוגיה בנוגע להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.
הגדרה זו זכתה לחותמת חוקית רשמית בחוקי היסוד שהתקבלו בתחילת שנות התשעים ,ובעקבות הגדרה זו התחולל מאבק קשה ההולך ומחריף סביב המשמעות המעשית שיש לתת להגדרה זו.
לדעת ד"ר כהן ופרופ' זיסר ישנן מגוון עמדות הפרוסות על פני רצף של אפשרויות, כשבקצהו האחד ישנה עמדה דתית המדגישה את יהודיותה של המדינה במונחים דתיים אורתודוקסים תוך מתן עדיפות ברורה לעיקרון זה על פני מאפייני הדמוקרטיה הליברלית.
ובקצה השני ישנה עמדה חילונית המבליטה את אופייה הדמוקרטי של המדינה במובן המערבי-ליברלי תוך הפחתת המשמעות הדתית אורתודוקסית כחלק מהגדרת המדינה כיהודית.
בעבודה זו אנסה לברר האם ניתן לומר כי האקטיביזם השיפוטי בישראל כפי שהוא בא לידי ביטוי בפסיקותיו של בימ"ש העליון  בסוגיות רבות בתחומי דת ומדינה ,הוא בעל משמעות מעשית המשפיעה ומחזקת את השסע הדתי –חילוני.
על שאלה זו ננסה להשיב תוך התייחסות  לפרשות וסוגיות שהתעוררו עם השנים כגון: חוק טל וגיוס בני הישיבות ,כביש בר אילן וחוק השבת .
בנוסף אתייחס בעבודה זו למושג הסטאטוס-קוו  כפי שהוצע ערב הקמת המדינה על ידי זרח ורהפטיג  ממנהיגי הפועל הצעיר , שניסה להסדיר מצד אחד את מעמדם של המוסדות הדתיים והבטחת אוטונומיה לחינוך הדתי. ומצד שני הימנעות שיטתית ועקבית מהכרעה ברורה בנושאים השנויים במחלוקת                    תאריך הגשה: אפריל 2009
תוכן עניינים:
·         מבוא
      פרק ראשון – "השסע הדתי-חילוני ,הגורמים להתפתחותו מראשית המדינה." הופעת השסע הדתי-חילוני מסורת ומודרניות בחברה היהודית שאלת הזהות כגורם מרכזי לשסע החברתי הסטטוס -קוו        פרק שני – "פוליטיקה ובג"צ ככלים בחקיקה הדתית." פוליטיקה הסדרית הימנעות מהכרעה ברורה בתחומים הנתונים למחלוקת העברת מחלוקות מהתחום הפוליטי להכרעה ברשות השופטת פרשיות מיהו יהודי האקטיביזם השיפוטי המהפכה החוקתית       פרק שלישי- השתקפות השסע בסוגיות אקואליות סוגיית השבת כביטוי לשסע חוק טל סוגיית כביש בר אילן פרק רביעי סיכום       ביבליוגרפיה