בית הספר לתקשורת היסטוריה של אמצעי התקשורת עבודת אמצע – תעשיית הקולנוע בישראל בעבודתי אדרש לעמוד על התמורות שחלו בתעשיית הקולנוע בישראל מראשיתה ועד היום,תוך סקירת השינויים שחלו והשפיעו על תעשיית הקולנוע העולמית. לפני שאנבור בנבכי ההיסטוריה מוצא אני לנכון להציג תמונה כללית על הקולנוע כמדיום ומתוך כך לגזור ולהישען על הנתונים אותם אציג בעבודה. הקולנוע אם כן הינו מדיום תקשורתי אשר תכליתו לשמש כאמצעי להעברת מסרים. המדיום הקולנועי מוגדר כמדיום קר (מקלוהן, 1964/1995) וזאת משום שהוא מפעיל מספר חושים בו זמנית ומצריך מהצופה להיות אקטיבי.כל מדיום מתאפיין בשלבים התפתחותיים (כספי,1995), מרגע כניסתו לעולם התקשורת והלאה. כזהו גם המדיום הקולנועי אשר החל להתפתח בשלב הפריצה עוד בשנת 1905 עם בנייתם של הניקולדאונים,שזרעו את ניצני התפשטותה של תעשיית הקולנוע (זאת לאחר התפתחותו של מדיום הצילום שהחל עוד בשנת 1816,והביא את התמונה היחידה לרצף של תמונות הממחישות תנועה- סרט). סוף שנות ה- 20 במאה ה- 20 טמנו בחובם את שלב ההתמסדות של המדיום הקולנועי שנמשך עד שנות ה- 50 ,ובהן החלו להציג בקולנוע סרטים המשלבים דיבור והחל שימוש ממשי באמצעי זה להעברת מסרים אידיאולוגיים בעל השלכות חברתיות. שלב ההתגוננות החל בסוף שנות החמישים עם כניסתו של מדיום הטלוויזיה שאיים לגזול נתח שוק משמעותי מתעשיית הקולנוע. שלב זה הצריך מהמדיום הקולנועי לבצע התאמות תוכניות,טכנולוגיות ושיווקיות על מנת להחזיר –