Aldo Rossi עקרונות הרציונאליזם מבוססים על תיאוריה ארכיטקטית. Vitruvius ביסס בעבודתו את העניין שארכיטקטורה הינה מדע שניתן להבינה באופן הגיוני. הנושא נבדק במחקרים שנעשו בתקופת הרנסנס.
רציונאליזם של המאה ה-21 שואב פחות מעבודה תיאורטית מאשר האמונה הרווחת שסוגים שונים של בעיות שמציג העולם האמיתי יוכלו להיפתר בתבונה.
רציונאליזם סטרוקטוראלי, שם הזה ניתן לאחר הקמת הזרם בארכיטקטורה שנוצר בתקופת ההשכלה Enlightenment אשר טענה שהבסיס ההשכלתי של אדריכלים הוא בעיקר מדע בניגוד להערצה של חיקוי אמונות ומנהגים. במהלך המאה ה-18 הדעה שהתעצמה הייתה ש-סיבה וצורות טבעיות קשורות יחד ושההיגיון במדע ישמש כבסיס לדעת היכן איברים מבניים יונחו. בשנות ה-20 המוקדמות אדריכלים כגון Hendrik Petrus Berlage  חקרו את הרעיון שהמבניות עצמה יכולה ליצור חלל ללא הצורך בקישוטיות. עניין זה נתן קרש קפיצה למודרניזם. בייחוד הקבוצה המודרניסטית הסובייטית ASNOVA שהיו ידועים בשם 'הרציונאליסטים'. המונח רציונאליזם נרכש באיטליה של שנות ה-60 כחידוש ליוקרה. גוף של דוקטרינות (חוקים) ורפרטואר של עבודות התפתחו בדיוק בזמן שפירוק הארכיטקטורה המודרנית נעשה ברור! ב-1973,כאשר Aldo Rossi ארגן את מחלקת האדריכלות של מילאנו, חוקי הניאו-רציונאליזם פותחו באופן מלא. התנועה קיבלה מעמד ציבורי מפורש.
הסביבה האינטלקטואלית אשר טיפחה רעיונות אלו הייתה מורכבת מ-3 מעגלים: Milanese circle היה המפותח ביותר בזכות הנוכחות של Ernesto N Rogers Venice School of Architecture circle,Giuseppa Samona שם דגש על קישור הארכיטקטורה לעיר.
The circle of Ludovico Quaroni ראה את המגבלות שבתנועה המודרנית ואת הצורך בבקרה ותיקון.
הרציונאליזם ערך תיקון גורלי לארכיטקטורה המודרנית בנושא חוסר העניין בהיסטוריה האדריכלית. משימת המחקר הוטלה על מגוון אדריכלים צעירים אשר חקרו את ההיסטוריה האדריכלית; Rossi גילה עניין רב באדריכלות של 'תקופת ההשכלה'- Architecture of Enlightenmentתנועה פילוסופית של המאה ה-18 המדגישה את השימוש בחקירה ובתבונה מדעית, הוא ראה בה כביטוי הרציונאלי האמיתי ביותר אשר בעזרתו התרבות המודרנית בנתה את עריה.
מצגת בת 24 שקופיות