תמורות רבות חלות בכלכלה העולמית בשנים האחרונות. כפועל יוצא של אותן תמורות מחויבות המדינות להתאים את המערכות הכלליות שלהן לאותן התמורות. דוגמא לכך ניתן לראות בהקמתו של השוק הגלובלי המשותף בשנות החמישים של המאה הקודמת, לימים האיחוד האירופי. הקמת השוק המשותף חייב את המדינות לשנות מנגנונים רבים בתוכן על מנת להתאים את עצמן לשינויים החלים. השינויים אותם ביצעו המדינות לא חלו רק בתחום הכלכלי, אלא בכלל מערכות המדינה. בשנים האחרונות, כמו בשנים שקדמו להן, חלות תמורות רבות בכלכלה העולמית אשר משפיעה באופן ישיר על הכלכלה הלאומית של כל מדינה ומדינה. שינויים מרחיקים לכת בכלכלה העולמית מחייבים את המדינות להתאים את עצמן לשינויים אלו פן יישארו מאחור. שינויים מאקרו כלכליים בעולם מחייבים שינויים ברמת המאקרו והמיקרו הלאומית. הביטוי שנטבע בשנים האחרונות מגדיר את העולם ככפר גלובלי אחד. מניין הגיח לעולם משפט זה ומה פירושו? מחד ניתן לומר כי בעולם כיום אין גבולות ופוליטיקה איננה משפיעה על בצע הכסף והרצון להתעשר. לכן מידי יום אנו קוראים ושומעים על עסקאות רבות המתקיימות בין מדינות "חברות" ובין מדינות אויבות בעזרת חברות המוקמות במדינות ניטראליות. מאידך הפוליטיקה העולמית משפיעה רבות על השוק הכלכלי ולראיה ניתן לראות את שוק הנפט המושפע לא פעם מתקיפה זו או אחרת של מדינה מערבית במדינה מוסלמית. הדוגמא הטובה ביותר הקיימת כיום לביטוי שוק גלובאלי הינה האיחוד האירופי. החל משנות החמישים של המאה הקודמת הוקם השוק האירופי. שוק זה שהכיל מספר מצומצם של מדינות החל את דרכו והתפתח מתוך ראיה כלכלית גרידא, אשר השפיעה על כל תחומי חיים רבים לאחר מכן. השוק האירופי "הקטן" הפך תוך שישים שנים לאיחוד האירופי הגדול המשפיע. כפועל יוצא משינויים מאקרו כלכליים אלו מחויבות המדינות להתאים את הדין הפנימי שלהן לשינויים אלו. אחד התחומים המשפטיים המחייב שינוי חדשות לבקרים הינו תחום המיסים. למעשה ככל שהעולם הופך לשוק אחד ואנשים מוצאים עצמם מנהלים קשרים כלכליים במדינות שונות בתחומים שונים ובצורות שונות, כך מחויבת המדינה לעדכן את מערכת חוקי המס בה על מנת להישאר עדכנית. ב-1 בינואר 2003 נכנס לתוקף תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה). תיקון זה הינו תיקון רדיקאלי המשנה בצורה רבה את שיטת המיסוי הישראלית הקיימת עד אותו שינוי. למעשה תיקון 132 משנה את שיטת המיסוי הישראלית משיטת מיסוי טריטוריאלית לשיטת מיסוי הכוללת בתוכה את המרכיב הטריטוריאלי והפרסונאלי גם יחד. בתיקון זה מוספים לפקודה שני "יצורים" חדשים העונים לשמות חברת משלח יד זרה וחברה נשלטת זרה (להלן:חנ"ז). אותם אפרט בהמשך. שינוי קיצוני נוסף הינו השינוי המופיע בסעיף 2 רישא לפקודה והוא זה המשנה את שיטת המיסוי בישראל.  למעשה מדינת ישראל החלה ממסה את הכנסתם של תושבי ישראל הן בתוך המדינה והן מחוצה לה. כמו כן השאירה את שיטת המיסוי לתושבי חוץ המפיקים הכנסה בישראל. חיבור זה ייסוב סביב סעיף 5(5) לפקודה תוך בחינת התנאים שהביאו לחקיקתו, התנגשות סעיף זה והחקיקה הישראלית ברבדיה השונים.
כמו כן התנגשותו של סעיף זה למול החקיקה הבין לאומית ואמנות המס עליהן חתומה ישראל מול מדינות שונות בעולם. תוכן עניינים
מבוא. 3
סעיף 5(5) והדין הישראלי 3
עקרונות המס. 3
שוויון 3
חופש העיסוק. 3
נורמות אנטי תכנוניות. 3
אמנות מס. 3
משפט משווה. 3
הדין האמריקאי 3
הדין האנגלי 3
סיכום ומסקנות. 3
ביבליוגרפיה. 3