מנהיגות בארגונים- סיכום קורס 13023

תקציר העבודה

מנהיגות בארגונים המעגל הראשון:
1.1
הגדרות ומאפיינים:
רוב החוקרים סבורים כי חקר תופעת המנהיגות חשובה לארגונים מפני שהיעדר מנהיגות/מנהיגות לא יעילה עלולים להיות לרועץ או לפגוע בתפקודו של ארגון. ברנס:
למרות שתופעת המנהיגות היא הכי נצפית בכל חברה, היא בין התופעות הכי הפחות מובנות בכדור הארץ לחוקריה, לעומת מנהיג שעל דרך פעולתם יודעים יותר. גם בספרות יותר על "איך" להיעשות מנהיג ומעטים העוסקים בתכנים ובמהות של המנהיגות- "מהי מנהיגות". ישנן הגדרות רבות למושג מנהיגות והן תלויות בגישת החוקר ובנק' המבט שלו. סטוגדיל כתב בספרו "מספרן של ההגדרות למושג המנהיגות הוא כמס' האנשים שניסו להגדיר את המושג". באס שהיה מתלמידיו, מתאר את התפתחות המחקר בנושא המנהיגות.
הקשרים של מנהיגות/באס  conceptions of leadership(1981) המאמר שלו פותח בסקירה היסטורית של מנהיגים מהעבר, מדבר על המצרים הקדמונים- מלך מצרים. לפי באס המונהגים ייחסו 3 איכויות אלוהיות למלכם:
1 .
סמכותיות מוחלטת בפיו- מה שהמלך אמר כך יתבצע.
2 .
הבנה בליבו- למרות הסמכותיות שיש למלך יש לו התייחסות לכפופים אליו.
3 .
לשוניות מקדש צדק- המלכים שימשו גם כשופטים ולכן הוא גם המוציא את הצדק לאור ולא יהיה לו משוא פנים. באס:
גם היוונים הקדמונים עסקו במושג המנהיגות ולדעתם האדם הראוי להנהיג הוא לא החזק ולא זה שיש לו סמכות, אלא זה שיודע את אומנות ההנהגה, יש לו את ה- art ובנוסף צריכות להיות לו תכונות נוספות: צדק ושיפוט, חוכמה וייעוץ, תכנון תחבולות (בפן החיובי כגון שקר לבן), חריפות וערמומיות (הפן השלילי באס טוען שצריך שיהיה פחות ערמומיות). באס טוען שהמנהיגות היא אוניברסאלית בקרב כל העמים ובקרב כל התרבויות. מציג הגדרות רבות למושג מנהיגות:
1 .
מנהיגות כהתמקדות של התהליכים בקבוצה- המנהיג מתמקד בשינויים, בפעילות ובתהליכים של הקבוצה. המנהיג הוא תמיד הגרעין לכיווני הקבוצה ולפעילויות סוציאליות של הקבוצה. המנהיג מרכז את כל המאמצים (אדם אחד) כביטוי לכוח של כולם. המנהיג מושפע מהצרכים והמשאלות של חברי הקב'. המנהיג לא אמור להיות נפרד מחברי הקב' אך אמורים להתייחס אליו כאל בעל פוטנציאל גבוה בתחום. עליונות של אחד או כמה יחידים בקב' בתהליך של שליטה על תופעה חברתית.
2 .
מנהיגות כאישיות והשפעותיה- האנשים שהם טובים יותר מאחרים כדי לשמש כמנהיגים. שיש להם תכונות אופי רצויות ואיכותיות. המנהיג- אדם שיש לו יותר מאחרים כשרון ויכולת להמריץ את הקב' ויש לו השפעה קולקטיבית. אדם בעל המס' הגדול של תכונות נחשקות תכונות של איכות ושל אישיות- תכונות נחשקות בעיני הקבוצה. אדם שיודע להפעיל טכניקות להצגת גירויים שיתנו תגובות מתאימות עבור המטרות. צירוף של תכונות אשר מאפשרות ליחיד להמריץ אחרים כדי להשלים משימה נתונה.
3 .
מנהיגות כאומנות התגובה (הגורמת לציות)- היכולת שלו להשיג את המרב עם החיכוך המינימאלי ושת"פ הגדול ביותר. המנהיגות יוצרת הנחיות כוחניות של מורל. מנהיגות משמעותה ישירות פנים מול פנים וקשר בין המנהיג למעריצים מעין שליטה אישית. היכולת של המנהיג להמריץ לצייתנות כבוד נאמנות ושת"פ. מנהיגות זו האומנות להמריץ את האחרים לעשות מה שאחד רוצה שיעשו. מנהיגות זה הניצול המתמיד והכיוון של הרמת המורל עד הסוף. המנהיג הוא המדריך והמכוון אנשים אחרים.
4 .
מנהיגות כאימון של השפעה – מנהיגות בעקיפין משפיעה על התנהגות של האנשים. 5.
מנהיגות כהתנהגות/פעולה – אחד שנותן פתרונות לאחרים ומגיב בכיוון מסוים.
6 .
מנהיגות כצורה של השפעה -מנהיגות זה ניהול של אדם ע"י השפעה או שכנוע והשראה ישירה ובעל סכנה ישירה לכפייה. 7.
מנהיגות בהקשר של כוח – מנהיגות היא צורה של קשרים בין דרישות של אנשים שאחד או מספר דורשים מהאחרים.
8 .
מנהיגות כמכשיר כתהליך השפעה על פעילויות הקבוצה להשגת המטרה – מנהיג הוא אדם בעל תכונות מיוחדות שיש לו תוכנית לקראת מטרה משותפת עם חברי הקב' באופן מוגדר. התהליך של חברי הקב' להשיג מטרה משותפת במקסימום חסכון ומינימום השקעה של זמן ועבודה.
הכוח הדינמי הראשון אשר מעורר מניע ומתאים את הארגון לביצוע והשגת יעדיו. 9.
מנהיגות מתגלה כמשפיעה על פ"ג – מנהיגות היא תהליך הדדי של השפעה של אנשים שונים ושליטה על אנרגיה אנושית ורדיפה אחר מטרה משותפת. בס שואל האם יש הבדל בין מנהיגות למנהיג ? לדעתו יש הבחנה בין המנהיג למונהגים ויש שמות שונים המפרידים את השולט מהחברה (צ'יף, מלך, מורה וכו'). לדעתו יש כמה מאפיינים להופעת המנהיגות: *אישיות המנהיג- החלק המולד *תכונות של המנהיג *אלמנטים של המצב או הסיטואציה- הנסיבות שהובילו למנהיגות. באס חוקר גם את אופן החקירה של המנהיגות וחושב שחוקרים חקרו את המנהיגות במחקר כמותי ולא ניתן לכמת מושג זה למספרים ולחקור מושג זה באופן אמפירי. המחקר האיכותי הוא תיאורי ומתאר את מכלול הבעיה. לדעתו, כדי לעלות על בעיית המנהיגות צריך לשלב את הכמותי ואת האיכותי כדי שישלימו זה את זה. הוא רומז כי החוקרים החדשים נותנים שמות רבים לאותה תופעה והם צריכים לחפש דברים שלא ידועים לנו עד היום. גם יוקל מציג הגדרות שונות למושג מנהיגות.
טבעה של המנהיגות/יוקל (the nature of leadership) (1994) המאמר מנסה להראות את המחלוקת הקיימת סביב המונח מנהיגות, שכן היא ניתנת לפירושים שונים.
יוקל: מנהיגות זה משהו שונה לכל אחד, יש הסבורים שמנהיגות זה כוחניות, אינדיווידואליות, דינאמיקה וכו'. לכן קיימת בעיה עם המושג שכן הוא מושג מאוד מופשט ולכן הוא מצוי במחלוקת. הוא סבור שכמספר האנשים שניסו להגדיר מנהיגות כך גם מספר ההגדרות שלה. הוא טוען שמנהיגות מעניינת גם אנשי אקדמיה וגם אנשים רגילים. המושג מנהיגות מעורר אסוציאציה של אדם בעל הצלחה גדולה נישא מהעם ומרמז על משהו ייחודי בעל עוצמה גדולה, יחד עם זאת כאשר אני מתאר מנהיג מסוים אני מתאר גם תקופה היסטורית ולהיפך לכן התקופה והאדם נקשרים זה בזה. יוקל שואל מס' שאלות: * מדוע מנהיגים שונים יוצרים השראה והתלהבות (מוחמד) ? * כיצד מנהיגים מסוימים יוצרים אימפריות אדירות (יוליוס קיסר) ? *מדוע פתאום מנהיגים ירדו מגדולתם (צ'רצ'יל) ? *מדוע אנשים רגילים הפכו למנהיגים בעל עוצמה (היטלר) ?
*מדוע יש מנהיגים גדולים לעומת כאלה שלא? לדעתו כל השאלות הללו נשארו ללא תשובה עד ימינו מפני שמנהיגות זה משהו שונה לאנשים שונים ומשמעות המנהיגות שונה לאנשים שונים (כוח/סמכות/ השפעה וכו). רוב החוקרים מסכימים שמנהיגות זה תהליך בעל השפעה חברתית. השפעה של אחד יחיד כלפי אחרים (ציבור), מטרת ההשפעה היא ליצור פעילות, התנהגות ויחסים של קבוצה כדי להגיע ליעדים. ההבדלים בהגדרות השונות משקפות אי הסכמה בקשר לתהליך זיהוי המנהיגים, תפיסת המושג השונה, בחירת התופעה למחקר וכו'. יוקל מעלה 4 מחלוקות שקיימות בקרב החוקרים השונים בנושא תפיסת מושג המנהיגות:
1.
כיצד יש לבחון את תופעת המנהיגות: * האם יש לחקור את המנהיג כאדם יחיד – חקירה פסיכולוגית. הטענה היא שישנם נתונים אישיים שמביאים אדם להיות מנהיג וכי מנהיג הוא האיש  בעל ההשפעה הרבה ביותר בקבוצה וכל השאר הם מונהגים/תומכים. *האם יש לחקור את תהליך המנהיגות כחברה – חקירה סוציולוגית. הטענה היא כי כל אדם יכול להיות מנהיג  במערכת החברתית – תלוי בנסיבות. כל אדם יכול להציג את עצמו כמנהיג, המנהיג אינו במרכז. למשל, האם עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה נבעה מאישיותו הסוחפת או מהמצב הכלכלי והלאומי בגרמניה של תחילת שנות ה – 30 של המאה ה 20 שהביא לכמיהת ההמונים למציל כלשהו.
2 .
האם המנהיג צריך להפעיל כוח? האם זה חלק מתפקידו?
3.
תהליכי ההשפעה של מנהיגים: האם מנהיג צריך להשפיע על הכפופים שלו רק במסגרות הארגון או שמא עליו להשפיע גם מעבר למסגרת, לעזור לו בבחירות בחייו האישיים.
4 .
מהי מידת החפיפה בין מנהיגות וניהול: רב החוקרים מסכימים כי מנהל ומנהיג אינם אותם מושגים. המנהל מתעסק באיך לשמור על הסדר בארגון ע"מ להגיע ליעדים והמנהיג מחליט מה לעשות מהם יעדים. בניס וננוס טענו שמנהלים עושים את הדברים נכון ואילו מנהיגים עושים את הדברים הנכונים. לפי יוקל, מנהיגות וניהול זה שני תהליכים שונים ולא בהכרח אנשים שונים. עפ"י Karnel & Campbell  – קשה לקבוע הגדרה אחת למנהיגות, שתהיה מספיק כללית כדי להתאים להרבה משמעויות וגם מספיק ספציפית (הגדרה אחת תתאים למדידת סגנונות שונים של מנהיגות).  מאפייני המנהיגות:
1.סמכות- מתייחסת לזכות המוקנית לבעל תפקיד רשמי בארגון להשפיע על התנהגותם של בעלי תפקידים אחרים. אחד התנאים המוקדמים לקבלת סמכותו של האחר הוא המידה שבה המונהגים תופסים את הלגיטימיות שבהפעלת הסמכות. הלגיטימיות תלויה בין היתר, בדרך שבה נבחר המנהיג, בטווח הסמכות שניתן לו ובמידת ההתאמה והעקביות עם הערכים, העקרונות והמסורות המקובלים בארגון. כשהשימוש בסמכות הלגיטימית נעשה בניגוד לערכי הארגון או החברה, המונהגים ייטו שלא לציית למקור הסמכות. הסכמת הפרטים לציית למקור הסמכות מצביעה על קיום הבנה הדדת והסכמה חברתית לא כתובה, שהם הבסיס העיקרי של הסמכות.
2.השפעה- היכולת להשפיע מייצג את המרכיב העיקרי המאפיין את המנהיג בניסיונו להוביל אחרים להשגת מטרה קבוצתית משותפת. לטענתו של יוקל (1994), ההשפעה היא ביטוי שכל אדם נוטה להבין ולפרש באופן אינטואיטיבי. אולם, השפעת האחד על האחר יכולה להתבצע בכמה אופנים: יכולה להיות על אנשים (עמדות, תפיסות ו/או התנהגויות) או על אירועים. תוצאות ההשפעה ועוצמתה יכולות להיות בהתאם לציפיות או בניגוד להן. תהליך ההשפעה מניח כי המונהגות היא תנאי הכרחי למנהיגות, המונהגים הם אלה שיוצרים את המנהיג. אנשים נוטים ללכת בעקבות מנהיגים שיעזרו להם להשיג מטרותיהם, ועל המנהיג להיות מודע למידת ההנעה (המוטיבציה) של הפרט, וזאת תביא לבניית אמון ולקבלת המנהיג. המחבר מציין גם שלושה תוצרים להשפעה: מחויבות, הענות והתנגדות. מתוארים שלושה תהליכים של השפעה: הענות, הפנמה והזדהות. המחבר מציין גם שלושה תוצאות של ההשפעה: מחויבות, הענות והתנגדות.
3. כוח- משמעות הכוח היא היכולת של האחד (הסוכן) להשפיע על האחר (המטרה). לעיתים כוח מתייחס ליכולת להשפיע על התנהגות האדם ופעמים אחרות הכוונה היא ליכולת ההשפעה על עמדות הפרט. יש המגדירים כוח במונחים יחסיים: מהו הכוח היחסי של האחד כלפי האחר? האם הכוח המופעל על אחר אחד או על כמה אחרים? האם הפעלת הכוח מתבצעת על אנשים בלבד? יוקל מתייחס לכוח כאל השפעה פוטנציאלית של אדם אחד על עמדות והתנהגויות של אחר או של קב' אנשים שאליהם כוונה ההשפעה. עמדת כוח כוללת את ההשפעה הפוטנציאלית הנגזרת מסמכות לגיטימית, שליטה על משאבים ותגמולים, שליטה על אמצעי ענישה שליטה על מידע ושליטה על ארגון העבודה והסביבה הפיזית של העבודה. כוח לגיטימי הוא כוח שמקורו בסמכות פורמאלית ואשר בו לאדם אחד – הסוכן, יש זכות לדרוש דרישות מסוימות מהאחר – המטרה, ועל האחרים חלה חובת הציות לדרישות אלה. תפקודו של המנהיג והצלחתו תלויים במידה רבה בבסיסי הכוח שהם המקורות שמהם שואב המנהיג את כוח השפעתו. האם המנהיג מפעיל את השפעתו על המונהגים בזכות כוח החוק, כוח התגמול, כוח הכפייה, כוח המומחיות או כוח הזיקה, כל סוגי הכוח מניחים שהמונהגים מוכנים לקבלה שכן הם מייחסים חשיבות לבעל הכוח. עם זאת, שימוש בבסיסי כוח מגוונים מניב מידות שונות של הענות ושת"פ אצל מונהגים שונים. מקורות של כוח והשפעה/יוקל (sources of power and influence) (1994) למנהיגות
3 מאפיינים: כוח, השפעה, וסמכות, אך עיקר המנהיגות זה תהליך ההשפעה שבין המנהיג למונהגים. בד"כ חושבים שההשפעה היא חד כיוונית אך לדעתו ההשפעה היא דו כיוונית ודינמית, המנהיג גם משפיע וגם מושפע. לא רק מנהיגים משפיעים על מונהגים אלא גם להפך. קיים בלבול בהגדרות של השפעה וכוח לכן יוקל עוסק בהבחנה בין מקורות ההשפעה והכוח. השפעה: לדעתו, היא השראה או שינוי בקרב אנשים מסוימים וכוח יכול להיות עצמה,שלטון,חוזק וכו'. לדעת יוקל, ההשפעה היא אפקט של צד אחד על צד אחר בניסיון להוביל למטרה מסוימת. ההשפעה יכולה להיות קטנה/גדולה,חזקה/חלשה,מושגת/לא מושגת והתוצאה יכולה להיות מכוונת/לא מכוונת. הוא טוען שהשפעה כל אחד מבין אחרת באופן אינטואיטיבי, אבל השפעה זה אפקט של צד אחד על האחר בניסיון להוביל קב' או אחרים לכיוון המטרה. השפעה יכולה להיות חלשה/חזקה מכוונת/לא והמטרה יכולה להיות מושגת או לא. להשפעה יש 3 תוצאות (הנבדלות איכותית אחת מהשנייה):
1 .
מחויבות- המונהג מאמין ומסכים עם הבקשה/היעדים ועושה מאמץ גדול כדי לבצעה בצורה יעילה כדי להגיע למטרה. כלומר המונהג "מסכים מבפנים" מזדהה ומאמין במטרה.
2 .
היענות- מבחינה איכותית פחות מהמחויבות, המנהיג משפיע על ההתנהגות אך לא על ההתייחסות. המנהיג יכול להשפיע בתגמולים (קידום).
3 .
התנגדות- המונהג בצורה אקטיבית מנסה לדחות או לסרב לבקשה/יעדים של המנהיג. המונהג מעמיד פנים שיבצע אך ממציא תירוצים למה לא לבצע את בקשות המנהיג. להשפעה
3 תהליכים שמובילים אל התוצאות הנ"ל(קלמן):
1 .
תהליך ההיענות- המונהג מבצע את דרישות המונהג מפני שהוא רוצה להרוויח איזושהי טובה גם חומרית וגם לא. המונהג יודע שלמנהיג יש שליטה על תגמולים ולכן הכפיף מבצע את הבקשה. ההיענות תתרופף כאשר למנהיג לא תהיה את אותה היכולת וההיענות עשויה להפסק גם כאשר המטרה הופכת להיות פחות רלוונטית ואטרקטיבית.
2 .
תהליך ההפנמה- כאשר המטרות או היעדים רצויים בעיני המונהג לכן הוא יאמץ יתמוך ויעזור ביישום המטרות. הוא מעוניין במטרה ומאמין בה ולכן לא יצפה להטבה כלשהי.
3 .
תהליך ההזדהות- המונהג מזדהה, מאמץ ומחקה את המנהיג, ההערצה למנהיג או כל תהליך כלפי המנהיג יפסקו אם יהיה פחות אטרקטיבי למטרה, לתהליך איתו אני מזדהה. ההזדהות יכולה להיות מכוונת/לא מכוונת ואף המנהיג יכול להשפיע עלינו בלא כוונה לעשות זאת. התהליכים שונים איכותית, אך יכולים להופיע ביחד.
בעל סמכות זהו בעל עוצמה ומישהו שיש לו כוח להשפיע מתוקף מינוי או תפקיד שניתן לו ויש לו סוגי כוח שבהם הוא יכול להשתמש מפני שמישהו נתן לו את הכוח להיות מוביל ולהיות משפיע במסגרת הסמכות שנתנה לו ע"י הקב' כדי להגיע למטרות. במחקרים רבים מציינים את גורם ההשפעה כמרכיב מרכזי וחשוב במנהיגות, המנהיג יכול להשפיע מתוקף אישיותו המיוחדת או מתוקף תפקידו הרם להשגת יעדים. ההשפעה יכולה להיות גדולה או קטנה בהתאם או בניגוד לציפיות. בכל אופן המונהגים מושפעים באופן שונה מאותו מנהיג.
רצוי לשים לב, סמכות לעומת השפעה – אין תלות בין שני המושגים יכולים להיות אנשים בעלי השפעה אך לא בעלי סמכות והפוך. השפעה היכולת לגרום לאחרים לבצע דברים, בעוד שסמכות זו הזכות הלגיטימית לעצב את התנהגותם של הכפיפים. שלושה היבטים מרכזיים להגדרת כוח(Bacharach & Lawler):
סיכום חומר