עבודה מעולה ! עוסקת בנושא בניית אמון אצל תלמידים, שנכשלו במערכת החינוך..בהצלחה לכולם.

מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2009
מספר מקורות 21

תקציר העבודה

שיקום ובניית אמון במערכת החינוך אצל ילדים שנכשלו בלימודים תשס"ה במסגרת הדרישה לקבלת דרגת שכר אקווילנטית ל- B.A
1 .תקציר העבודה הנוכחית עוסקת בבניית אמון אצל התלמיד במערכת החינוך, כעזר לשילובו מחדש בכיתה ולהעלאת רמתו בלימודים. עבודתי דנה בשאלה- האם וכיצד ניתן לשקם אמון ביכולת אצל ילדים שנכשלו בלימודיהם. העבודה בוחנת את מהותו של האמון, את האופן בו ניתן לרכוש או לשלול אותו, וכמובן מהו מקומם של אנשי החינוך בנטיעת האמון.
אמון מוגדר כתודעה, המבטאת יחס כלפי המציאות, בו מאמין נותן האמון כי הגורם בו ניתן האמון, יכיל תכונה מוגדרת אחת או יותר בעתיד.
לדוגמא, לרוב נוטים להעניק בני אדם ויצורים חיים אחרים , אמון בכוח המשיכה. כלומר, מניחים כי תכונת החפצים ליפול באין משען, תתקיים בעתיד התלמידים בגיל בית הספר היסודי מחויבים ללמוד ולהשקיע ממרצם בלימודים. הם נבחנים ללא הרף על פי הישגיהם, דבר העלול לגרום להם ללחץ כמו כן ישנם גורמים מחוץ לבית הספר היכולים לגרום להם ללחץ כמו בעיות במשפחה או עם החברים. הלחץ נבחן על פני שלושה מישורים: לחץ כגירוי, לחץ כתגובה ולחץ כאינטראקציה בין אדם לבין סביבתו (הגישה האינטראקציונית).
אמון המורה ביכולת התלמיד זוהה כאחד הגורמים העיקריים לבניית אמון במערכת החינוך. ביטוי אמון ביכולת התלמיד כשאינו תואם את יכולתו בכוח של התלמיד, עלול לעורר בו מתח מזיק של דרישות עצמיות גבוהות מידי וחרדות שלא לעמוד בציפיות, מה שעלול לגרום גם לפגיעה בתפקוד.
על מנת לבחון את השפעת בניית האמון נערך מחקר בגישה האיכותנית. במסגרת המחקר נעשה שימוש בראיונות בלבד, באמצעות שאלון מובנה. נמצא כי משוב חיובי חשוב מאוד לדברי כל המורים ; חיזוק הוא כל דבר נעים או מהנה הניתן מייד אחרי התנהגות מסוימת וגורם להגברת השכיחות של אותה התנהגות. החיזוק מהווה חוליה הכרחית בתהליך של למידה המבוסס על התניה אופרנטית. היכולת ליהנות מחיזוק חברתי מתפתח עם הזמן. ילד לומד ליהנות מחברה, ואז ניתן להשתמש בפעילות חברתית, ומתן תשומת לב כחיזוק בעל ערך.  עידוד מעלה את ערך האדם בעיני עצמו. מורים עלולים, לעיתים מתוך חוסר מודעות או חוסר תשומת לב, לייאש  תלמיד. עידוד מדגיש את החיוב- יש להדגיש במבחן את מה שעשה נכון, מורה מעודד יסמן בצורה בולטת  דווקא את  התשובות שעליהן השיב התלמיד נכונה. שוב לציין הסבר למילות העידוד- יש להסביר לתלמיד, בכנות, מהן הסיבות להערכה או לביקורת. ילד שואב עידוד ממעשים, לא רק מדיבורים – מתן אפשרות לתלמיד להראות יכולות שבהן הוא טוב בכיתה, עשויים לשפר את הדימוי העצמי של התלמיד, וכך להפחית חרדותיו.  הדימוי העצמי יכול להעלות את רמת האמון של התלמיד. לרוב העלאת הדימוי העצמי מצליחה לסיכום הגברת האמון חשובה אצל כל המורים. כל המורים היו מעוניינים כי התלמידים שלהם יהיו יותר בעלי אמון כלפיהם וכלפי המערכת בכללותה. עורכת המחקר המליצה על היעזרות בשיטתה של מריה מונטסורי. תוכן העניינים

1 .       פתח דבר.. 4
2 .       מבוא. 5
3 .       פרק ראשון- מאפייני גיל הנעורים.. 6
התפתחות האישיות. 6
תאורית הלמידה החברתית. 7
4 .       פרק שני  – אמון ביכולת. 8
בטחון 8
אמון ביכולת התלמיד. 9
פחד וכשלון. 9
5.       פרק שלישי:  המלצות לשיקום. 11
משוב חיובי 11
אווירה חיובית בכיתה. 11
הימנעות מהבלטת שגיאות. 12
דרכים למתן אמון ביכולת התלמיד. 13
גמילה מהרגל הכישלון 13
הגברת הדימוי העצמי 14
התמודדות עם לחץ ביהדות. 15
6 .       פרק רביעי- שיטת המחקר. 17
שאלת המחקר. 18
כלי המחקר ושיטת המחקר. 18
אוכלוסיית המחקר. 18
ממצאים.. 19
7.       סיכום- 23
8 .       ביבליוגרפיה.
5