מבוא
מחקרים רבים נערכו במטרה לענות על השאלה אילו גורמים משפיעים על קבלת ההחלטות אצל נבחרי הציבור.
לשאלה מרכזית זו נבנו שני מודלים עיקריים הדוגלים בשתי גישות שונות:
הגישה הריאלית, לפיה נבחרי הציבור יפעלו כאחד האדם וייקחו בחשבון, בבואם לקבל החלטה במישור הציבורי, כיצד החלטה זו תשפיע עליהם באופן אישי וכיצד יוכלו לנצלה לרווחתם האישית. כלומר, לפי גישה זו נבחרי ציבור מכניסים למכלול השיקולים אינטרסים אישיים ולאו דווקא מסתכלים בראייה כוללת על טובת הציבור אותו הם נבחרו לשרת. הגישה הנאיבית, כשמה כן היא, לפיה החלטות ברמה הציבורית מתקבלות על ידי ישות ציבורית (לדוגמא: ממשלה). הישות היא בעלת אינטרסים ציבוריים טהורים החפים משיקוליהם האישיים של הפרטים המרכיבים אותם (לדוגמא: שרים בממשלה). שתי הגישות הנ"ל מצאו ביטוי כבר ב-1957, בספרו של דאוסון אשר שאל מי מהשתיים מתאימה יותר לתאר את מנגנון קבלת ההחלטות ברמה הציבורית. מחקרים מצביעים על כך שהגישה הראשונה היא הרווחת במערכות שלטוניות.
השאלה המרכזית העומדת בבסיס מחקר זה היא האם הליך קבלת ההחלטות והשיקולים למתן המענק הכללי הינו הליך פרוצדורלי וענייני, או שהוא כרוך גם בשיקולים של קידום אינטרסים  אישיים של נבחרי ציבור תוך שימוש בכלכלת בחירות והטיה פוליטית.
בעבודתנו נבדוק כיצד משפיעים שני גורמים פוליטיים על תהליך קבלת ההחלטות של הפוליטיקאים ברמה הארצית בעת קביעת גובה המענק הכללי לרשויות המקומיות. הגורמים הפוליטיים בהם בחרנו להשתמש כמסבירים לגובה המענק הם זהותו הפוליטית של ראש הרשות ואחוז ההצבעה למפלגת השלטון ברשות. תחילה, בפרק "סקירת הספרות" נסקור בעבודתנו מאמרים הדנים במחקרים אמפיריים דומים לזה שאנו נבצע ואשר על המודלים המתוארים בהם מבוסס מחקרנו. ממחקרים אלו עולה כי גודל המענקים המועברים מהשלטון לרשויות המקומיות מושפע מפרמטרים דמוגרפיים וסוציו- אקונומיים שונים של הרשויות, וכן ממשתנים פוליטיים נוספים.
תוצאות המחקרים הנ"ל מצביעות על קשר חיובי בין גודל המענקים המועברים ע"י השלטון המרכזי לרשויות המקומיות, לבין המשתנים הפוליטיים, וכי כל אחד מהמשתנים הפוליטיים שנבדקו, תורם להסברת השונות במדגם.
בפרק "המודל וההשערות" נציג את השערתנו המרכזית ואת המודלים אשר ישמשו אותנו במהלך עבודתנו. המודל הנאמד הינו:   Gt = α1
+  α2Pt + α3Tt +α4SEIt + α5ADt + α6VRGt + α7MIt +Ut המשתנים התלוי הינו המענק הכללי והמשתנים המסבירים הם: אוכלוסיה ברשות, שטח הרשות, מדד חברתי כלכלי, גרעון הרשות המקומית בשנה קודמת למתן המענק, אחוז הצבעה בבחירות למפלגת השלטון בבחירות שנערכו ב-2003 וכן משתנה דמי פוליטי המציין אם ראש הרשות המקומית מזוהה עם מפלגת השלטון או מפלגת לויין שלה.
השערתנו היא כי קיימת השפעה על מקבלי ההחלטות במתן המענקים לרשויות מקומיות, הנובעת מהפרמטרים הפוליטיים שנאמדו וזאת ממספר סיבות : ראשית הדבר אכן עולה ממחקרים אמפיריים שנעשו בנושא, כפי שהוזכר לעיל.
שנית גם מההיבט התיאורטי וגם מבדיקת הקריטריונים שנקבעו במשרד הפנים לצורך הקצאת המענק הכללי, עולה כי בהחלט תתכן השפעה פוליטית שכזו. על אף מאמץ ניכר בשנים האחרונות למניעת הטיה שכזו, וקביעת נוסחאות הקצאה בהתאם לקריטריונים קשיחים יחסית לשנים קודמות (ועדת סוארי),וכן הגדלת הפיקוח ע"י מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, הרי שעדיין קיימת גמישות גדולה במתן המענק הכללי ולפיכך קיימת השפעה לפחות ברמה התיאורטית של שרי הממשלה ודרג מקבלי ההחלטות על גודל המענק הכללי, ובהחלט אנו מצפים להטיה פוליטית שכזו. בפרק הנתונים נציג את המוטיבציה והשיקולים מאחורי בחירתם וכן את המדגם המייצג בו השתמשנו לצורך עבודתנו. בפרק הרביעי בעבודתנו נציג את השיטות הסטטיסטיות בהן השתמשנו על מנת לבדוק את השערתנו, נדון בתוצאות האמידה ונגבש אותן לכדי מסקנות. פרק                                                                            עמודים מבוא -…  3
סקירה ספרותית -.. 4-6
המודל והשערות -… 7-8
הנתונים –
9-17
בדיקה אמפירית , סיכום ומסקנות –. 19-23
נספחים –  24-33
ביבליוגרפיה –…  34-35