סמינר בקשר בין מאפייני אישיות, ערכים וקבלת החלטה לבגוד בקשר רומנטי

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2009
מספר מקורות 25

תקציר העבודה

החלטה לבגוד בקשר רומנטי:
מאפייני אישיות וערכים כמנבאים נאמנות זוגית במסגרת סמינר מחקר אישיות וקבלת החלטות
2 009
תוכן עניינים
תקציר ..3
מבוא 4-11
שיטה –.12-14
תוצאות –15-24
דיון
5 -27
ביבליוגרפיה .28-31
נספחים -…32-38
 תקציר          חוסר נאמנות זוגית הינה הפרה מצד בן/בת הזוג של הנורמות המווסתות את רמת האינטימיות הרגשית והגופנית עם אנשים מחוץ למערכת היחסים הזוגית. מחקר קודם תומך באפשרות שמאפייני אישיות ינבאו התנהגות במסגרת של מערכות יחסים זוגיות. המחקר הנוכחי התמקד בשניים ממאפייני האישיות של  תיאוריית ה-Big Five: מצפוניות, ומוחצנות. כמו כן, נבדקו כמנבאים גם ערכים, המהווים מבנה מוטיבציוני המניע את התנהגותנו ובחירותינו בחיי היום-יום. 150 משתתפים מילאו שלושה שאלונים: שאלון חמשת תכונות האישיות 44 –  ,BFIשאלון הערכים המקוצר ESS-21 ושאלון חוסר נאמנות זוגית   INFQ.
בהתאם למשוער נמצא כי תכונות האישיות מצפוניות נמוכה ומוחצנות גבוהה ניבאו באופן מובהק חוסר נאמנות זוגית. גם מין (גברי) תרם לניבוי חוסר נאמנות. נמצא קשר אמיץ בין חוסר נאמנות לבין כל עשרת הערכים, אך בנוכחות תכונות האישיות, לא הייתה תוספת ניבוי לערכים בהסבר של חוסר נאמנות זוגית.
מבוא
         ההגדרה של חוסר נאמנות בהקשר של מערכת יחסים זוגית (infidelity), או כפי שהיא מכונה בשפה היום יומית- "בגידה", הינה הפרה מצד בן/בת הזוג של הנורמות המווסתות את רמת האינטימיות הרגשית והגופנית עם אנשים מחוץ למערכת היחסים הזוגית (Aviram & Amichai-Hamburger, 2005).          עד לפני מספר עשורים לא קיבלה התופעה של חוסר הנאמנות התייחסות מחקרית נרחבת מאחר והיה קושי להכיר בה כתופעה נפוצה.  בשנות השבעים של המאה הקודמת, תפיסה זו השתנתה. לאור הבולטות החברתית של התופעה והופעתן של מבני משפחה שאינם בהכרח מסורתיים, חוקרים החלו לגלות עניין מחקרי ברקע הקשור לחוסר הנאמנות (Drigotas & Barta, 2001).           הגדרת מעשה הבגידה אומנם גמישה יחסית ועשויה להשתנות בין אדם למשנהו, אך באופן עקבי ההתייחסות השיפוטית והרגשית כלפי מעשה הבגידה היא שלילית. עוד בימי מלכות דוד, הרומן בין דוד המלך לבין בת שבע אשת אוריה החיתי נשלל והוכר כאסור. חוסר נאמנות זו והרומן הסודי בין השניים, הוביל בסופו לתכנון הרצח של אוריה בידי דוד ( ספר שמואל ב',פרק י"א, פסוקים ז'-ט"ז). לא בכדי התבצע הרצח, שכן, כבר באותם הימים בגידה נחשבה למעשה שאינו לגיטימי.          גם כיום בחברה המערבית, הפוסט מודרנית חלק ניכר מהציבור מתייחס לאקט הבגידה כ"מוטעה תמיד" או כ"כמעט תמיד מוטעה" ודוגל במונוגמיות במערכת היחסים.  בהתאם לכך מצאה וויטי ( Whitty, 2003) במחקרה כי 30% מהגברים ו-52% מהנשים ייבחרו לסיים מערכת יחסים נוכחית אם יגלו כי בן זוגם בגד בהם.            עם זאת, הצהרות לחוד, ומעשים לחוד. הנתונים מצביעים על כך שלמעלה מ- 40% מהנשים והגברים בבריטניה דיווחו על חוסר נאמנות לבני זוגם, גברים דיווחו  מעט יותר על אי-נאמנות מאשר נשים ((Egan & Angus,2004. מחקרים נוספים בהקשר זה הניבו תוצאות בכיוון דומה – מחקר נורווגי רחב היקף מצא כי 23% מהנשים ו-29% מהגברים דיווחו על חוסר נאמנות זוגית (Traeen, Holmen, & Stigum, 2007). למרות שנתוני חוסר הנאמנות גבוהים בשני המינים, ישנם הבדלי תפיסה בין המינים בנוגע לחשיבות הבגידה. גברים נוטים לייחס חשיבות בעיקר לאלמנט הגופני-מיני שנוצר בקשר שמחוץ לנישואין, בעוד שנשים מייחסות משקל רב יותר לאלמנטים הרגשיים שבקשר זה (Yenicery & Kokdemir, 2006). בהמשך לזאת טריין ואחרים (Traeen et al., 2007) מצאו, כי גברים נוטים לבגוד עם פרטנר מזדמן בעוד, שנשים תגלנה העדפה דווקא לפרטנר המוכר להן. הרגשות המתעוררים עקב בגידה של בן או בת זוג הינם קשים ומכאיבים, וכוללים תחושות של השפלה, כעס ודיכאון (Lawson, 1988 מתוך Drigotas & Barta, 2001 ).
         מחקרים רבים התחקו אודות הרקע להיווצרות מערכות יחסים שמחוץ לנישואין או הקשר המונוגאמי הקבוע. מערכות יחסים אלה אינן תופעות בלתי צפויות ובלתי ניתנות לניבוי. ההתייחסות בספרות המחקרית מופנית ברובה למשתנים של מאפייני אישיות כמנבאים של מערכות יחסים אלו (Shackelford & Buss, 1997 ; Drigotas &Barta, 2001). בהמשך לאלו עולה השאלה, האם הערכים של אדם ינבאו את החלטתו לבגוד בבן או בת זוגו?
          ערכים הם רעיונות או אמונות המנחים את התנהגותו של הפרט במצב ספציפי נתון. מעיין "מורה דרך" המנחה את ההתנהגות ואת מכלול העמדות לגבי נושאים שונים בהם אדם נפגש במהלך חייו. כאשר אדם יעמוד לפני החלטה מסוימת מה שיכריע את בחירתו תלוי במידת החשיבות שמייחס לערך אחד לעומת האחר (Bilsky & Schwartz,
1 994 ). כך לדוגמא אדם שעבורו ערך ההישגיות ( Achievement ) חשוב יותר מערך הביטחון ( Security), יבחר להתנהג באופן המשרת את הערך החשוב – קרי השגיות. בהמשך לזאת, ניתן להבין כי ערכים הם ייצוגיים קוגניטיביים של מטרות ומוטיבציות החשובות ביותר של הפרט, שבתורם מנחים את התנהגותו ביום יום, גם אם אינו חושב על כך באופן ישיר ומכוון (Bilsky & Schwartz, 1994). מכאן, מאחר וערכים מניעים את התנהגותנו ובחירותינו בחיי היום-יום, עולה השאלה, האם ישנו ערך ספציפי המנחה את הבחירה בחוסר נאמנות במערכת יחסים זוגית ?      טבלה 1 מציגה תיאור של כל אחד מעשרת הערכים ומניעיו המרכזיים לפי תיאוריה מרכזית של הפסיכולוגיה החברתית ,(Davidov, Schmidt, & Schwartz, 2008) מבנה זה הוכח אמפירית ע"י שוורץ ועמיתיו בארבעים ואחת מדינות. כמו כן, ישנה תמיכה אמפירית חזקה  לכל אחד מעשרת הערכים ולמבנה הערכים בכללותו ( .( Bilsky & Schwartz, 1994