מבוא
עבודה זו עוסקת בטקסט "מחכים לגודו". טקסט זה דן בעיקר במצב סטטי בו לא קורה שום דבר. האדם הוא יצור אומלל בהעדר מקור חיצוני שיושיע אותו. האדם לא מחובר ל"אני" שלו, ולכן לא מנסה לשנות, להשפיע, אלא מחכה למישהו אחר שיושיע אותו. בחרתי בטקסט זה משום שהתחברתי למסר הטמון בו, ומצאתי את עצמי מקשרת סיטואציות מהמחזה עם חיי האישיים- כל זאת אפרט במידה רבה יותר בהמשך העבודה.
בחלק הראשון אתייחס לתוכן העלילה תוך התמקדות בסבלן של הדמויות ובייאוש שהן חוות.
אתמקד בשתי דמויות עיקריות: ולאדימיר ואסטרגון. בהמשך אפרט מדוע בחרתי דווקא בטקסט זה ומהו הגרעין הרעיוני המגולם בו, אכתוב כיצד הטקסט קשור לקורס יוגה וספרות ולבסוף אתייחס לתהליך שעברתי במהלך הסמסטר.