ישנם מספר סגנונות ניהול הנדונים בספרות המקצועית.
המחקרים דנים בעיקר בהשפעת סגנונות הניהול על ביצועי העובדים והמוטיבציה שלהם. לפי בבליל (1999) מנהל שמצליח לתגמל את עובדיו על ביצועים נאים גורם להם לרצות להגיע למקום העבודה וכן לרצות להשתלם כדי לענות על צרכים אלה או כדי להתקדם מקצועית. מנהל בעל סגנון משלב גורם לעבודת צוות. למנהל ולאופן תפקודו יש השפעה על צוות המורים, מנהיגות תומכת יש בה כדי להשפיע על בניית צוות ועל גיבושו. מנהל שיש בו מיזוג של ניהול ומבנה, התחשבות ותמיכה במורים ודאגה לרווחתם האישית והמקצועית, משפיע על איכות האקלים הבית ספרי. מנהל בעל ראיה מערכתית יכול לכוון אל המימד הארגוני מחד ואל הממד האנושי מאידך, זאת יעשה ע"י תמיכה והערכה כלפי עשייה. ע"י עידוד פעילויות הצוות ושיתופו בקבלת החלטות ובתהליכי שינוי. עובדי מנהל כזה יטו להיעדר הרבה פחות מעובדים אחרים (גרוניך, 2006).
לפי קולא וגלובמן (1984) התאמת סגנון הניהול הופכת למסובכת עוד יותר במקום עבודה שבו העובדים והמורים מעורבים, כיוון שהמנהל צריך לנווט מערכת מסובכת כזו שהמורים והתלמידים הופכים למעשה ללקוחות. להיות מנהל פירושו להיות נתון ללחצים בלתי פוסקים מצד כל המערכת הארגונית. מנהל סמכותי משימתי בלבד לא יוכל להוביל ארגון כזה. עליו להיות תומך, מבזר סמכויות, מתייעץ עם הכפופים לו ומשתף אותם. מנהל כריזמטי שסוחף אחריו את הצוות שלו יוכל לסחוף אחריו את העובדים. שאלת המחקר:
האם קיים קשר בין סגנון הניהול של המנהל כמנהל מעצב ובין תפיסת האזרחות הארגונית של העובדים והביצועים שלהם ?