העבודה מתייחסת ליחסי הגומלין בין מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לבין התנועה האסלאמית-הפלג הצפוני והסכנות הטמונות באידיאולוגיה שלה.
העבודה פותחת בסקירה היסטורית של התפתחות התנועה וממשיכה ביצירת הרטוריקה המתלהמת של מנהיגי התנועה המהלכת על החוט הדק של חופש הביטוי.
העבודה קיבלה ציון 94 ונכתבה על ידי סטודנט לתואר שני(כיום) ביחסים בינלאומיים .
מבוא
       הרעיון שהנחה אותי בכתיבת העבודה בנושא "עליית הפונדמנטליזם" הינו בחינת הנושא של תנועה אסלאמית במדינה דמוקרטית,אשר קוראת תיגר על מוסדותיה ושלטון החוק.בשל כך ניגשתי לבחון את שורשי התפתחותה של התנועה האסלאמית בישראל ושל "הפלג הצפוני" בפרט.                                                                                                                                                                                                                                                                                                       שאלת המחקר אשר בחרתי להתמקד בה אוגדת בתוכה את התפתחות התנועה האסלאמית במדינת ישראל ודרכי פעולתה אל מול שלטון דמוקרטי,לשון אחר מיהו הפלג הצפוני האסלאמי וכיצד הוא פועל בסייגי הדמוקרטיה והאם יש בפעילותו לפגוע בביטחון מדינת ישראל?.        לדידי נושא זה הינו נושא חשוב משום שלרוב כר הפעולה של התנועות האסלאמיות מתבצע במדינות מונרכיות כגון:סעודיה וירדן; ברפובליקות כגון:מצרים וסוריה; ובמדינות לכאורה דמוקרטיות כגון:פקיסטן,עיראק ואיראן.הווה אומר,פעילותן של תנועות אסלאמיות נעשות תחת שלטון אוטוקרטי המבוסס על שלטון יחיד,תיאוקרטי ואליטיסטי;אשר דרכי פעולתו שונה באופן מהותי,בכך שאינו בוחל בשום אמצעי לדיכוי תנועות התנגדות,ממשטר דמוקרטי הפועל לפי כללי משחק מוסריים-הומניטאריים עת עליו להתמודד מול תנועת התנגדות הפועלות מבית והמנסות באמצעות כלים דמוקרטיים לבצע רפורמה פנימית על מנת להביא לשינוי המשטר ולבסס מדינה תיאוקרטית מוסלמית.                                                                                                                                                                                                                                                                                                        הסיבה המצוינת לעיל וכן התעוררות הזרם האסלאמי לאחרונה בשל עבודות אחזקה בגשר המוגרבים,אשר עד מהירה הפכו לרטוריקה דתית מתלהמת הזועקת כי "אלאקצא בסכנה" הובילו אותי לחקור את הנושא לעומקו ואת האופן בה מדינת ישראל מתמודדת עם נושא זה.חלקה הראשון של העבודה פורש באופן כרונולוגי את התפתחות התנועה ופילוגה וכן את מאפייני פעולתה ואילניה הגבוהים.החלק השני הינו החלק המהותי של העבודה בו אני בוחן את המרכיב הראשי בפעולת התנועה לצירוף תומכים בקרב ערביי ישראל והפלשתינים וכן את התמודדות התנועה מול שלטון דמוקרטי וסייגיו ובמקביל הסייגים המציבה הדמוקרטיה למדינת ישראל בפעולתה נגד התנועה.          שדה המחקר מבוסס על ספרות עניפה אשר מייצגת מספר אסכולות וניתן אף להגדירם כקטבים בהמלצותיהם להתמודדות עם התנועה,אך כולם על אף השוני בהשקפותיהם מתחמים את רעיונותיהם לשבילי הדמוקרטיה למרות הפיתוי העז לפעול בדרכים עקלקלות.