דיני עונשין/ עבודה 3
§447- הסגת גבול כדי לעבור עבירה- יסוד עובדתי §18- רכיב התנהגותי: מעשה- "העושה אחת מאלה" §447(א)(2) נכנס  + נשאר- מתקיים, נכנס (עלה) לגג ונשאר. נשאר- נמנע מלעזוב. מחדל §18(ג) יש להראות חובה לעזוב לפי דין. במקרה דנן החובה בסעיף העבירה עצמו- להישאר לפי דין כלומר מחדל ישיר.
רכיב נסיבתי:  מחזיק בנכס- §34כד- החזקה- שליטה בדבר המצוי בידו השייך לו- מתקיים, הגג של מיקי. §447(א)(2) לנכס- לגג. הגדרת נכס §34כד- מתקיים, הגג דומם בבעלות מיקי.  כדין, שלא כדין- "שלא כדין" משמע בלא שיימצא הצדק למעשה בכל דין שהוא (סלע).
מתקיים- שמיר נכנס כדין, מיקי הזמין אותו ונשאר שלא כדין, מיקי אמר לו לרדת מהגג והוא לא ירד אין הצדקה לכך. §447(ב) נסיבה מחמירה- נושא נשק חם/ קר- מתקיים שמיר לקח את רובה הצייד. רכיב תוצאתי:  העבירה התנהגותית (עבירת מטרה) יסוד נפשי לפי §19: העבירה שותקת ולכן מדובר במחשבה פלילית- §20 מודעות לטיב המעשה לרכיב ההתנהגותי-  שמיר אומר כי הוא לא רוצה לרדת מהגג כלומר מודע לכך שהוא נכנס לבית של מיקי והוא על הגג ולכך שהוא נשאר עליו שהרי הגיע בעקבות ההזמנה, נתבקש לרדת ולא הסכים. מודעות לנסיבות- שמיר מודע שהבית והגג של מיקי, חברו ומיקי אמר לו שהגג שלו, שמיר הגיב. מודע שנכנס כדין כיוון שהוזמן ומודע שנשאר שלא כדין כיוון שהופצר לרדת מהגג, מיקי אמר שלא רוצה שיעמוד שם. כמו כן מודע לנשיאת הרובה- סקרנותו גברה לגביו, לקח אותו איים להשתמש בו. לפי המילה "כדי" יש בעבירה מטרה,מניע.
העבירה לפני תיקון 39 ולכן נבחן לפי §90(א)(2) בו מוסבר כי בעבירה התנהגותית תפורש הכוונה בהתאם למניע הסוביקטיבי של האדם המביא אותו למעשה ובהתאם למטרה, היעד אותו רצה להשיג (אין דרישה להשגתה) וזו למעשה כוונה מיוחדת. בעבירה
4 47 המטרה היא להפחיד/ להעליב/ לקנטר את המחזיק בנכס או לעבור עבירה. יש להוכיח את אחת החלופות. מטרתו של שמיר הייתה לבדוק את יכולת הדיוק של הרובה אך גם אם לא הייתה כוונה לעבור עבירה ניתן להראות מטרה לפי ידיעה השקולה לכוונה- הגם –
ללא מקורות