ממ"ן 15 שאלה 1 להלן נסקור שתי תאוריות אישיות בדגש על הרעיון המרכזי ואיך בלעדיו היא תאבד את צביונה. · קארל רוג'רס היה אחד מהתאורטיקנים שדבקו במאפייני התיאוריה ההומניסטית. אלו האמינו כי מוטיבציה להתנהגות נובעת מנטיותיו הייחודיות של אדם, המולדות והנלמדות כאחת, להתפתח ולהשתנות בכיוונים חיוביים לקראת יעד המימוש העצמי. תאוריית האישיות של קרל רוג'רס […]
תשובה למקרה 3 התנהגותה של נורית במקרה המתואר תשתנה מקצה לקצה לפי תפיסה קוגניטיבית שקיבלה משיחתו של יואב. כמו בניסוי של Johnson & Tversky (1983), גם כאן הציפייה של נורית מהשקעה באג"ח יכולה להשתנות. כשיואב סיפר לה על רווחיו בבורסה, יכול להיות שסיפר בהתלהבות שכן הוא יזם את השיחה, הדבר נתפס אצל נורית כהשקעה טובה […]
עבודה זו מתמקדת בהפרעת האכילה אנורקסיה ובשתי גישות טיפוליות שונות לטיפול בבעיה. מוצג מקרה של נערה הסובלת מאנורקסיה ובהמשך מתואר כיצד ניתן לטפל בנערה זו בשיטת טיפול התנהגותית- קוגניטיבית. לאחר מכן מתואר כיצד ניתן לטפל באותה נערה בטיפול משפחתי. שתי הגישות הטיפוליות מוצגות מבחינה תאורטית ומבחינה מחקרית מתוך דגש על יעילותן בטיפול באנורקסיה. בסוף העבודה […]
דיני עונשין/ עבודה 3 §447- הסגת גבול כדי לעבור עבירה- יסוד עובדתי §18- רכיב התנהגותי: מעשה- "העושה אחת מאלה" §447(א)(2) נכנס + נשאר- מתקיים, נכנס (עלה) לגג ונשאר. נשאר- נמנע מלעזוב. מחדל §18(ג) יש להראות חובה לעזוב לפי דין. במקרה דנן החובה בסעיף העבירה עצמו- להישאר לפי דין כלומר מחדל ישיר. רכיב נסיבתי: מחזיק בנכס- […]
עונשין/ מסלול משולב/ עבודה4 יוסי- אחריות פלילית למעשה סדום- עבירה 347(ב)- התנהגותית: יסוד עובדתי לפי §18- רכיב התנהגותי- עושה מעשה סדום לפי §347(ג)- מתקיים, מבצע בו אקט מיני של חדירה- החדיר איבר מינו לפי הטבעת של דוד. רכיב נסיבתי- באדם- מתקיים, דוד. רכיב נסיבתי- אחת הנסיבות המנויות ב-§345 בשינויים המחויבים. §345(א)(1)- לא בהסכמה חופשית- דוד […]
במסגרת עבודה זו, בחרתי לעסוק באחת ההפרעות השכיחות ביותר בקרב בני נוער ובכלל – הפרעת הדיכאון. הסיבות בגינן אעסוק דווקא בהפרעה זו קשורות הן לשכיחותה הגבוהה בקרב בני נוער והן להשלכות הרבות שיש לה על מגוון אספקטים בחיי הנוער הלוקה בדיכאון. בנוסף, למרות שכיחותה הגבוהה של ההפרעה והשלכותיה הנרחבות היא איננה מאובחנת או מטופלת דיה […]
בס"ד עבודה מסכמת מבוא אייזן וקלינגמן (1993) מציינים כי ראשיתה של הגישה הקוגניטיבית בראשית שנות השבעים, כאשר החלו מטפלים ביהוויוריסטים לבחון התפתחויות בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והייעוץ הקוגניטיבי. ירידת משקלו של הביהוויוריזם הרדיקלי וכנגדו צמיחת הגישה הקוגניטיבית מסתמנת בתחילת שנות השמונים. המגמה המסתמנת לקראת שנות התשעים היא מעבר מייעוץ התנהגותי קלאסי, המתייחס להסברים במונחי גירוי – […]