תיאוריות בתיכנון אורבני-עירוניות: בין מודרניזם ופוסט מודרניזם

תקציר העבודה

תפיסה עירונית מודרנית אסכולת שיקגו ששלטה בארצות הברית בשנות ה- 20 וה- 30, הציעה מודל אקולוגי לעיר. לפי גישה זו, מדומה העיר למערכת אקולוגית שבה מצויים מספר זנים של אוכלוסיה שחיה בקהילות מוגבלות במתחמים טריטוריאלים, ופעילותם מונעת ע"י תחרות ושליטה במרחב. הדגם המרחבי מציג מיון של איזורים חברתיים בעיר, שמבוססת על מודל חד מוקדי של עיר (Concentric Zones) – דמוי בצל – שמו מעגלים קונצנטריים בעלי שימוש קרקע שונה זה מזה, העוטפים גלעין משותף לכולם, שהוא מרכז העסקים הראשי (מע"ר). המרחב העירוני בעיר המודרנית התבסס על גלעין – המע"ר – שבו התרכזו המפעלים הגדולים והמערכת הפיננסית (בנקים וביטוח). מע"ר זה הוקף בטבעת של עסקים קטנים – מתווכים בין המע"ר לשכונות המגורים ואת העיר המרכזית סובבות שכונות מגורים המהוות פרברי שינה-
תפיסה עירונית פוסט מודרנית בשני העשורים האחרונים, המשקפים את המציאות הפוסט מודרנית, החלו תהליכי הבניה חדשים במרחב העירוני, כחלק כולל משינויים מהותיים בכלכלה, בחברה, בתרבות ובפוליטיקה. הפרדיגמה הפוסט מודרניסטית מציעה לתפוס את הערים לא כאובייקטים הניתנים לחשיפה על בסיס נתונים אובייקטיבים לכאורה, אלא כטקסט- כתשלובת של סימנים, סמלים וקודים הניתנים לקריאה, לניתוח ולפרשנות בכמה הבטים. הגישה הפוסט מודרנית מזהה יותר ויותר את המרחב עם אלמנטים חברתיים, בניגוד לפיסיים, ובמיוחד עם השונות החברתית-תרבותית הרבה, המאפיינת את מרחבי חיינו במחצית השניה של המאה ה- 20-
תוכנן עניינים
תפיסה עירונית מודרנית הליך התיכנון המודרני קונפליקט בתפיסה העירונית תפיסה עירונית פוסט מודרנית מאפיינים עיקריים של העיר הפוסט מודרנית הליך התיכנון הפוסט מודרני עיר גלובאלית ביבליוגרפיה