1 . כללי סכיזופרניות הן תחום של הפרעה שמייצגות את שיא ההתמוטטות הפסיכולוגית – התנהגויות אנושיות קיצוניות מאוד אשר שיאם בפסיכוזה.
המסמן את הסכיזופרניות הוא ניתוק חד מהעולם "הנורמאלי". הסכיזופרן הוא אדם שאיבד חלק מנקודות האחיזה החיוניות להשתלבות ותקשורת עם הסובבים אותו, ולכן בדרך כלל ייתפס על ידי החברה סביבו כבלתי מובן ואפילו מפחיד. תופעת הסכיזופרניה היא למעשה קבוצה הטרוגנית של מוזרויות שונות,גילויים שונים של מוזרויות אילו והתפתחות שונה אצל אנשים שונים,לכן יותר ויותר מקובל לראות במחלת הסכיזופרניה כתופעה המורכבת מכמה מצבים נפרדים ושונים.
בראשית חקר המחלה,יוחסה המחלה לסוג של התדרדרות נפשית המתחילה בשלב מוקדם בחיים, כך תיאר ב 1860 הפסיכיאטר בנדיקט מורל (Benedict Morel) את המחלה וייחס אותה להתנוונות המוח, וכמו כן הפסיכיאטר הגרמני אמיל קרפלין ( Emil Kraepelin), אך למעשה אין ראיות משכנעות להגדרה זו. רק ב- 1911 ניתנה הגדרה קבילה יותר לקב' זו של הפרעות ע"י הפסיכיאטר השוויצרי אויגן בלויילר (Eugen Bleuler). אויגן השתמש במונח סכיזופרניה (פירוש המילה- תודעה מפוצלת או שסועה),זאת משום שחשב כי המאפיין העיקרי שלה הוא חוסר ארגון בתהליכי חשיבה ומגמה פנימית של התפצלות מהמציאות. בשונה מהפרעה של ריבוי אישיות, בסכיזופרניה קיים פיצול בין האינטלקט לבין הרגש ובין המציאות החיצונית. גם אויגן מאמין כי פיצול נפשי זה עשוי להתבטא בדרכים רבות,לכן גם הוא מגדיר הפרעה זו כקבוצת סכיזופרניות.
ההפרעות הסכיזופרניות מופיעות כמעט בכל החברות, עם זאת קשה מאוד לאמוד את שיעורי התחלואה והתפוצה שלהן (בגלל הבדלי זמן ומקום בין אמות המידה להגדרת מקרים של סכיזופרניה). האומדנים הכלליים לתפוצה במהלך החיים נעים בין 0.2 -2%. בארה"ב הייתה הסכיזופרניה בשנים האחרונות האבחנה העיקרית-כמעט 40% ממקרי האשפוז בבתי חולים לחולי נפש. כ-45% מכלל הסכיזופרנים המטופלים בבתי חולים מידי שנה נשלחים לטיפול בבתי חולים לחולי נפש, ומאחר ובני אדם סכיזופרנים מחייבים בדרך כלל אשפוז ממושך,תפוסתם היא למעלה מ 50%.
קצת ממאפייני המחלה:
1 .      גיל ההתפרצות הממוצע הוא בין הגילאים 15-45(גיל חציוני גיל 20)
2 .      שיעור התחלואה זהה אצל גברים ונשים.
3.      בקרב גברים המחלה מתפתחת בגיל צעיר יותר וחוקרים סבורים שאצל גברים מתפתחות הצורות החמורות יותר,כמו כן אצל נשים בסוף שנות ה-20.
4.      הסכיזופרניות הן מורכבות,בעלות שיעור תחלואה גבוה ובעלות נטייה להיעשות לכרוניות ולכן נחשבות להפרעות הנפש הקשות ביותר.
העבודה בפונט 14, מקור אחד בלבד