הגורמים לאנורקסיה נרבוזה וסכנותיה
מוסד לימוד | המכללה האקדמית גבעת וושינגטון |
מקצוע | חינוך |
מילות מפתח | אנורקסיה, סכבות, קורמים |
שנת הגשה | 2008 |
מספר מקורות | 15 |
תקציר העבודה
תקציר אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה הנקראת בעברית "ציימנות". המונח אנורקסיה לקוח במקור מן השפה היוונית. פרוש המונח אנורקסיה הוא "לא להושיט יד לאוכל" (לצר, 1999: 10; ויקיפדיה, 2008). לדעת רוב הרופאים והחוקרים, מחלת האנורקסיה היא מחלת נפש מוזרה, מסוכנת ובעלת שיעור תמותה לא מבוטל שנובעת מהפרעות נפשיות הקשורות במשברים של גיל ההתבגרות, כגון, חוסר רצון לגדול, חיפושים אחרי מעט תשומת לב או חשש מופרז מהשמנה או רדיפה אחרי הרצון להיות מיוחדת. (גורדון, 1991:
28; לצר, 1999: 11; בכר, 11:2001; מי-עמי, 2004: 3-1; ויקיפדיה, 2008). החולות מסתכלות על גופן בצורה מעוותת והן מחשיבות את עצמן כשמנוות למרות שהן לא שמנות (גורדון, 1991: 30-
5 ; בכר, 2001: 13-11; מי-עמי, 2004: 2-1; פילץ-בורשטיין,
2 005). מחלת האנורקסיה מסווגת לשני סוגים:
1. הסוג הרסטריקטבי: מתבטא ברזון מוקצן והרעבה עצמית על ידי הגבלת האכילה; 2. הסוג הבולימי:
מתבטא בהתקפי זלילה שבסופם מגיעות החולות לידי 'טיהור' קיצוני של גופן.
'הטיהור' נעשה בעזרת הקאות ושימוש בתרופות הגורמות להפחתה במשקל או לאי תוספת משקל (בן-מאיר, 2008; ויקיפדיה, 2008).
חולות אלו דומות מאוד לחולות בולימיה. הן עסוקות בדימוי גופן, הן רואות את עצמן כשמנות ללא קשר למשקלן הנמוך. לעומת זאת, חולות הבולימיה אינן מצליחות להגיע לרזון קיצוני והעיסוק באוכל משקף את חוסר שליטתן על התקפי האכילה שלהן (גורדון, 1991: 33-31; לצר, 1999:
12-11; בכר, 2001: 12; ויקיפדיה, 2008).
ה-DSM 2 מגדיר את המחלה בעזרת ארבע הגדרות בסיסיות:
1 . איבוד ממשקל הגוף המקורי עד לרמה של 85% או פחות מהמשקל הצפוי, בהתאם לגיל החולה ולגובהה (בית החולים לגליל המערבי, 2008; ויקיפדיה,
2 008). 2. פחד חזק מפני עליה במשקל בליווי סירובה לשמור על תזונה נכונה, דבר הקשור לעיתים קרובות בטענת החולה: "אני שמנה" (פילץ-בורשטיין, 2005; בית החולים לגליל המערבי, 2008; ויקיפדיה, 2008)
3 . ראייה שגויה של דימוי הגוף או השפעה מוגזמת של דימוי הגוף על קביעת ה(בית החולים לגליל המערבי, 2008; ויקיפדיה,
2 008).4. אי הופעת הוסת לפחות שלוש פעמים ברצף (אצל חולות שבעברן קיבלו וסת) (גורדון, 1991: 28; בכר, 2001:
12-11; מי-עמי, 2004: 5; בית החולים הפסיכיאטרי לגליל העליון, 2008; ויקיפדיה,
2 008 .( החולות מתחילות את תהליך ההרזיה שלהן בהמעטת האכילה שלהן בחברת בני המשפחה והחברים, ממשיך בספירת כל קלוריה תוך התעסקות אובססיבית במזון (גורדון, 1991: 29-28; גליקסמן,
2 005), אכילת פחות פחמימות ושומנים והתעמלות אובססיבית על מנת לשרוף עוד קלוריות (דבר הגורם לעיתים קרובות לפציעות במפרקים ובמיוחד בברכיים). התהליך מסתיים בהגבלת האכילה על עצמן (לוונס, 1990: 9-8; גאמנון, 2008). שכיחות המחלה גדלה בשישים השנה האחרונות ובפרט בעשור האחרון (מי-עמי, 2004: 2; בן-מאיר,
2 008; ויקיפדיה, 2008). ניתן לראות שבארצות הברית בלבד מניין החולות עומד כיום על כ-10 מליון נפשות (מי-עמי, 2004: 2), ובישראל שכיחות מחלה זו בקרב האוכלוסייה הכללית היא אחוז אחד (מי-עמי, 2004: 2; בן-מאיר, 2008;שחף, 2008).
ברוב מקרי החולי, חולות בנות בגיל העשרה הגדלות בבתים שיש בהם דגש על הישגיות והופעה חיצונית ובנוסף גם אצל בנות העוסקות בריקוד, דוגמנות והתעמלות מופרזת (לצר, 1999: 21; מי-עמי, 2: 2004; גליקסמן, 2005; פילץ-בורשטיין, 2005; בן-מאיר, 2008; שחף, 2008). במחקרים שנערכו בארץ בעת האחרונה רואים שחלוקת התחלואה בין נשים לגברים היא על כל תשע נשים חולות, גבר אחד חולה (גורדון, 1991: 28; לצר, 1999: 11; בכר, 2002:
11; מי-עמי, 2004: 3-1). בישראל, בדקו את שכיחות האנורקסיה בקרב מתגייסות ומצאו ש-0.2 אחוז מהמתגייסות חלו או חולות באנורקסיה נרבוזה (ויקיפדיה, 2008). ישנם חוקרים שבחנו בשנת 1995 בצורה מקיפה את שכיחות האנורקסיה בקרב מתבגרות יהודיות בעשרים וארבעה מרכזי טיפול פסיכיאטריים בישראל. ממצאי מחקר זה מצביעים על כך שיש 0.029% בנות בריאות. מספר החולות הגבוהה ביותר נצפה בקרב בנות 14, 0.046% בנות בריאות. לדברי החוקרים, נתונים אלה לא מייצגים את השכיחות האמיתית מכמה סיבות:
1 .לא נאספו נתונים מכל המרכזים בארץ המטפלים בבעיות אכילה ובאנורקסיה בפרט. 2.לעורכי המחקר אין מידע על חולות שפנו לקבלת טיפול פרטי.
3 .ישנם מקרי חולי שלא אובחנו (מי-עמי, 2004: 3).
המחלה נפוצה בעיקר בחברות מתועשות ועשירות שבהן אוכל יש בשפע לעומת מדינות מתפתחות ששם אין אוכל בשפע. בנוסף, ניתן לשים לב לכך שאנשים ממדינות מתפתחות שמסיבות שונות עברו לגור במדינות מפותחות נמצאים ברמת סיכון לפתח את המחלה כמו המקומיים ( בכר,2001: 14-13; מי-עמי, 2004: 14; ויקיפדיה, 2008). בעבודתי אסקור את גורמי המחלה וסכנותיה. תוכן עניינים
מבוא 3 הגורמים למחלה 6
סכנות המחלה 10 סיכום 12 ביבליוגרפיה 13