המשחק כערך חינוכי

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2009
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

3
3 פרק א. סקירה ספרותית          א1. חיים שפיר            א2. ד"ר אורי רפ.
10            א3. דיואי – דמוקרטיה וחינוך
1 2
           א4. התפתחות המשחק  
1 6
פרק ב. הדיון
2 7
פרק ג. סיכום.

2 8
פרק ד. ביבליוגרפיה תוכן עניינים
פרק א. סקירה ספרותית מאז ומעולם האדם משחק. בעצם לא רק האדם, גם החיות משחקות. רבות נכתב אודות המשחק. מי משחק, למה משחקים, מהם סוגי המשחק השונים, האם יש חוקיות כוללת למשחק ועוד מחשבות רבות ומרובות אודות המשחק. חלק מהמאמרים ישנים יותר, חלק ישנים פחות וחלק חדשים. מעניין להשוות בין הכותבים והתקופות השונות ולקבל פרספקטיבה רחבה ומגוונת. בפרק זה אחשוף מספר דעות של מספר אנשי רוח הרואים את המשחק כנושא מהנה מצד אחד, אך גם כנושא חשוב הראוי להתייחסות רצינית, מצד שני.
א1. חיים שפיר תחילה אציג את התייחסותו של חיים שפיר, ממציא משחקים ואדם שאוהב לשחק, לנושא המשחק.
חיים מציין כי משחק בעיניו הוא היפוכה של התנהגות רצינית ובוגרת, ומוליכה במתינות אל ההכרה כי המשחק הוא התנהגות אנושית, שמכתיבה את השאיפה להתקדם, ומכה, כמעט, את כל תחומי החיים.
בהמשך הוא מביא, כהתייחסות את ההגדרה המילונית למשחק – "פעילות מהנה ללא תכלית חיצונית" את ההגדרה הזאת מנסה חיים לפענח, לפצח ולהרחיב. מכיוון שפעילות המשחק ע"פ המילון הינה ללא תכלית חיצונית, מניח חיים את ההיפך, שהתכלית הינה פנימית.
חיים מסביר שהמשחק מורכב מהמאפיינים: מגרש, חוקי משחק, וזמן. לעיתים כל המאפיינים מופיעים, כמו בכדורסל ולעיתים לא כל המאפיינים מופיעים, כמו בטניס, שבו מופיעים רק מגרש וחוקים, בתופסת לעומת זאת מופיע מאפיין אחד בלבד, חוקים.
מאפיין נוסף והכרחי הינו ההנאה. חיים מביא כדוגמא את הסיפור על דני. כשדני משחק מחניים הוא עושה זאת להנאתו. הוא עומד באמצע ומנסה לתפוס את הכדור. לעומת זאת, כשדני מנסה להשיג את הכדור שנמצא בידיי שני ילדים גדולים יותר המתעללים בו, הוא לא עושה זאת להנאתו. ההתעללות במקרה זה מאופיינת  בשלילת חופש הבחירה. אין לדני  שליטה על גבולות המשחק, הוא זוכה בכדור ששייך לו ממילא. ניצחון חייב להעניק חידוש.
מאפיין חשוב נוסף הינו התקווה. הדחף להשתפר, להתקדם, להתקדם ולגדול חייב לפעול בלב המשחק.