תקשורת קולית בצפרדעים מהמין Xenopus laevis

תקציר העבודה

תקציר המאמר אותו אציג בעבודה זו בוחן את תפקידיה של תקשורת קולית בצפרדעים זכרים, מהמין Xenopus laevis.
ההגדרה הממצה ביותר לתקשורת בין בעלי חיים היא: "התופעה שבה מועבר מסר מבעל- חיים אחד למשנהו, וגורם לשינוי בבעל- החיים מקבל- המסר" (הלוי, 1987). התקשורת, בבעלי חיים, חיונית לקיום חיים חברתיים – היא מונעת מאבקים מתמידים ומסוכנים על שליטה בשטח או בדירוג החברתי. בעלי חיים המקיימים רבייה זוויגית, חייבים אף הם להיפגש ולתאם פעולות גם אם אינם חברתיים. כמו כן, אמצעי התקשורת מקשרים בין פרטים רחוקים, מונעים טעויות בזיהוי ומאפשרים רבייה יעילה ומסודרת (הבלנה, 1994). על מנת שמסר תקשורתי יוכל להיקלט ולפעול הוא חייב להיות נבדל מהסביבה. דרוש כאן ההיפך מאשר הסוואה. במקרים בהם התקשורת מופסקת או משובשת, עלולים שלא להגיע אותות למקבליהם או להגיע אליהם בצורה לא ברורה. כדי למנוע שיבושים התפתחו סוגי התקשרות השונים, כאשר אחד מהם הוא תקשורת קולית (פרי, 2004).  מבין הדו-חיים מפורסמות הצפרדעים  בהשמעת קולות (פרנקנברג, 1981). קולות אלה מעבירים שלושה מסרים שונים: האחד הוא הזיהוי המיני, השני הוא מסר טריטוריאלי והשלישי מיועד לאוזני הנקבות- למטרות חיזור (מוריס, 1992). המחקר הנוכחי, מתייחס למסר המיועד לאוזני הנקבות, ומטרתו כיצד התקשורת הקולית התוך מינית בצפרדע  אפריקאית,  מהמין Xenopus laevis, באה לידי ביטוי בעונת הרבייה?
תוצאות המחקר: שישה סוגי קריאות של זכרים ושני סוגי קריאות של נקבות הוקלטו במעבדה ובברכות טבעיות בפרווריה של קייפטאון בדרום אפריקה. כמות וסוגי הקולות גברו ככל שעונת הרבייה התקדמה. הקלטות במעבדה הראו ששלושה סוגי קריאות הזכרים כוונו לעבר זכרים ושלושה כוונו לשני המינים. שני סוגי הקריאות של הנקבות כוונו בלעדית לעבר זכרים. סוג הקריאה הדומיננטית, בהקלטות שטח ובהקלטות מעבדה, הייתה קריאת "הפרסום" של הזכר. המצב המיני של הזכרים השפיע על התנהגותם הקולית. זוגות זכרים אשר ביניהם לפחות אחד היה פעיל מינית, הפיקו את כל סוגי הקריאות. סוגי קולות אחדים היו מקושרים עם התנהגות מסוימת, ואחרים לא. זכר, אשר הוחזק על- ידי זכר אחר (clasping-  פעולה של מאבקי כוחות בין זכרים), הפיץ קולות "נהימה" (growl) והזכר האוחז הפיץ קולות של אחיזה כוחניות (amplectant calls) ו"ציוץ" (chirp).
זכרים אשר לא היו מעורבים במאבק, לרוב הפיקו קולות "פרסום" (advertising). דומיננטיות קולית נצפתה גם בהיעדר מגע פיזי: כאשר שני זכרים הפעילים מינית נמצאים באותו המקום הם מתחילים להפיק קריאות פרסום. כאשר קריאות של אחד מהם יהיו רמות יותר וידכאו את כריאותיו של הזכר השני. כותבי המאמר מוצאים שהזכרים מקבלים יתרון ע"י תחרות על פריבילגיות פרסום וע"י דיכוי קולי של זכרים שכנים ("הרועש" זוכה).
תוכן עניינים
  פרק ראשון: תקשורת מהי? 3- 5

1 .1   תקשורת בבעלי- חיים -.3
1 .2   תפקידי התקשורת בעולם החיי -…3
1 .3   שליחת מסרים וקבלתם 3- 5
פרק שני: תקשורת קולית בעולם החי 6-
1 3

2 .1   תקשורת קולית בבעלי חיים –..6
         2.1.1   תקשורת קולית תוך-מינית …6
                     2.1.1.1    מסרים קוליים המשמשים לשמירה על טריטוריה ..7
                     2.1.1.2    מסרים קוליים המשמשים לחיזור -7- 9
                     2.1.1.3    מסרים קוליים המשמשים קולות אזעקה 9
                     2.1.1.4    מסרים קוליים המשמשים לזיהוי בני המין –10                      2.1.1.5    מסרים קוליים המשמשים לשמירת קשר בין פרטים בקבוצה -…10- 11
                     2.1.1.6    מסרים קוליים המשמשים כקשר בין הורים וצאצאים …11-
1 2
         2.1.2   תקשורת קולית בין-מינית ..
12
                      2.1.2.1    תקשורת קולית המשמשת להשגת מזון 12
                      2.1.2.2    תקשורת קולית המשמשת להרתעה -12
                      2.1.2.3    תקשורת קולית המשמשת לאזהרה -13
פרק שלישי: עולם הצפרדעים –14-
1 7
4 .1 עולם הצפרדעים 14
4 .2 מחזור החיים של הצפרדעים –..14
4 .3 סביבת מחייה –.15-
1 6
4 .4 קריאות הצפרדעים –16
4 .5 תקשורת קולית בין צפרדעים –.16
4 .5.1 תקשורת בין צפרדעים למטרות חיזור -16-
1 7
פרק רביעי: מאמר מחקרי 18-
2 7
פרק חמישי: סיכום –..28
פרק שישי: ביבליוגרפיה…………-..…………… -……29