שאלה
1 : גיל ההתבגרות- מאפיינים כלליים א).
כיום תקופת גיל ההתבגרות הינה שונה וסוערת מבעבר. את תקופת ההתבגרות מאפיינים שינויים בכמה היבטים: היבט ביולוגי-גופני, היבט חברתי-כלכלי ומההיבט הנפשי-פסיכולוגי. את תחילת השינויים הגופניים וקצב הופעתם אצל המתבגר קובעים גורמים שונים ובהם: רקע משפחתי-גנטי, תזונה ומצב הבריאות הכללי של הנער או הנערה. תחילה מהבחינה הביולוגית-גופנית ירד גיל התחלת התקופה וזה אומר שחלה הבשלה מוקדמת בהתפתחות הגופנית של הילדים, "אם לפני ארבעה דורות הגיל הממוצע בו נערה קיבלה וסת ראשונה היה 14 ולפני שני דורות 13
והבנות בימינו מתבגרות בגיל 12.5 בממוצע. גם הבנים מקדימים בצמיחתם הפיזיולוגית יחסית לדור ההורים והסבים"(זיידר,1999).  מלבד זאת, קיים פער ניכר בין המינים בנות בדרך כלל מתפתחות פיזית מהר יותר מאשר בנים הבדל בממוצע של שנה-שנתיים.  ההרגשה כי הנוער מתבגר כיום מוקדם יותר מפעם אכן נכונה.
"והסיבות לפריחה המוקדמת נעוצות בשיפור תנאי החיים: הטיפול בתינוקות טוב יותר, מחלות רבות הודברו לחלוטין ופעוטות מחוסנים מפני אחרות. השתפרה הבנת הצרכים התזונתיים של זאטוטים, מזג האוויר הביתי נעשה נוח יותר (חימום,קירור) וכיוצא באלו"(זיידר,1999). עם זאת, מבחינה חברתית-כלכלית נדחה מועד ההתבגרות המלאה.
בעבר גיל 18-19 נחשב לבוגר ועצמאי לכל דבר ואילו בתקופתנו המצב שונה בתכלית.
מבחינה פורמלית בן 18 מוגדר "בגיר" ומתחת ל-18 נקרא "קטין".
כשמלאו גיל 18 למתבגר חלות עליו זכויות חברתיות מלאות אשר זהות לאלה של המבוגר.
אבל בפועל אנחנו לא מצפים מבן או בת בני 18 להיות עצמאיים מבחינה כלכלית-חברתית.
רוב ההורים דואגים לחסוך לילדיהם ללימודים אקדמאים ואף לתמוך כספית לאחר נישואיהם.
"תופעה זו, של הסכמת ההורים "למתוח" את גיל ההתבגרות של ילדיהם גם מעבר לשנות העשרים (והשלושים..) ולהשאירם סמוכים על שולחנם, מכונה "מורטוריום" שפירושו דחיית חובות"(זיידר,1999). לאור זאת, המתבגר נמצא בסערת רגשות ובמתח פנימי רב. "מצד אחד הוא התפתח גופנית ונעשה גבר לכל דבר בעל כוח פיזי ורב און מיני, ומן הצד האחר, החברה משדרת לו שמבחינה תפקודית הוא ילדון, בלתי בשל ועדין לא ממש "לוקחים אותו ברצינות" בעולם המבוגרים"(זיידר,1999). לא אחת נשמע מפי מתבגר שכשהוריו רוצים שישמור על אחיו אז הוא אחראי  –