תקציר במחקר זה, בחנו את השפעת האפקט הרגשי על הקידוד הפונולוגי בחלקו הראשון של העיצור השני במבני המילה אצל פעוטות בני 11
חודש. השתתף מדגם של 24 פעוטות (12 בנים, 12 בנות) מבתים דוברי עברית. לכול הנבדקים ניתנו מבחני מילים, שחלקם נכונות וחלקם בעלות טעות הגייה, כשההבדל היה שמחציתם נבחנו כשעה לפני זמן הארוחה ומחציתם כשעה אחרי. נטען, כי מצב של שובע יעורר אפקט רגשי חיובי של רוגע ורעב, אפקט רגשי שלילי של מתח והדבר, יוביל להבדל בהעדפת המילים. השערות המחקר היו, קיים הבדל בהעדפה לטובת המילים הנכונות, על פני המילים בעלות טעויות ההגייה באופן כללי. קיים הבדל בהעדפה לטובת האפקט הרגשי החיובי, על פני השלילי באופן כללי. כמו כן, תהיה אינטראקציה בין האפקט הרגשי לנכונות המילה על העדפת המילים. באופן בו, תחת האפקט החיובי, יהיה הבדל בהעדפה וזאת, לעומת האפקט השלילי, בו לא יהיה הבדל. נטען, כי להימצאותה של העדפה ע"פ האפקט הרגשי על הקידוד הפונולוגי, ישנה חשיבות רבה מבחינה זו, שהדבר מרמז על כך, שלאפקט הרגשי תפקיד בקידוד האינפורמציה הפונמית ולפחות בחלק המילה שנבדק ותפקיד, בבניית הייצוגים הפונולוגיים ורכישת המערכת הפונולוגית המהווה בסיס לקסיקלי להתפתחות השפה.
מספר מילים: 2230 תוכן עניינים
מבוא. 1
שיטה. 5
מערך. 5
משתתפים. 5
חומרים. 5
הליך. 6
תוצאות. 8
דיון וביקורת. 9
ביבליוגרפיה  מתוך העבודה כשנבדק הקידוד הפונולוגי אצל בני 11 חודשים, נמצא, שהייתה העדפה למילים מוכרות על פני לא מוכרות באופן כללי וכי ישנו קשר פונמי חזק, לחלקו הראשון של העיצור הראשון. בחלקו השני של העיצור הראשון, נמצא קשר פונולוגי חלש ביותר. פעוטות ידעו כיצד אמורה המילה להישמע, אך לא נראתה העדפה למילים מוכרות, על פני טעויות הגייה. בנוסף, גם בחלקו הראשון של העיצור השני, נראתה העדפה למילים מוכרות על פני טעויות הגייה אלא, רק מחלקו השני של הניסוי. הדבר מרמז, על שקושי לזיהוי המילים בעלות הטעויות בחלקו הראשון של הניסוי, הוביל להעדפה, רק אחרי זמן מה. כלומר, ישנו קידוד פונולוגי.
אולם, קשר זה חלש והגישה אליו שברירית (Swingley,
2 005a ; Vihman, Et Al., 2004; Halle & Boysson-Bardies, 1996).
ישנה האפשרות, שמכיוון שמבחנים אלו נעשו בתנאי מעבדה הם, אינם משקפים את הידע האמיתי ואת דרך הרכישה של הפעוטות וישנם, משתנים שונים שעלולים להשפיע על התוצאות. כגון, גיל הפעוטות (Swingley & Aslin, 2000), אופי המשימות שניתנו (Stager & Werker,
1 997), אופי המילים שנבדקו (Swingley  & Aslin, 2002), זהות הדובר (Houston & Jusczyk, 2003) וכמו כן, האפקט הרגשי (Singh,  Morgan & White, 2004). במחקר זה, בחרנו לבחון את השפעתו של האחרון, על הקידוד הפונולוגי.