מבוא

היום, יותר מתמיד, קיים שיח ער אודות היחסים הבינלאומיים הנוגעים לנושא ההתחמשות הגרעינית.
בתחילת חודש אפריל 2009 עלתה צפון קוריאה לחדשות העולמיות לאחר שזו ביצעה ניסוי פומבי בשיגור טיל ארוך טווח. שיגור הטיל נתפס כהפרה בוטה של החלטה 1718 של מועצת הביטחון של האו"ם. החלטה זו קובעת כי חל איסור מוחלט על צפון קוריאה לבצע כל ניסוי בשיגור טילים, מכל סוג שהוא. הפרת צפון קוריאה את החלטה זו גררה תגובות נזעמות מצד מדינות רבות, כשבראשן ארה"ב. תגובות אלו קראו לניתוקה ובידודה של צפון קוריאה מהזירה הבינלאומית ולהעלאת סנקציות חריפות כנגדה (שניידר, 2006). בנוסף לצפון קוריאה, גם הודו ופקיסטן החלו להתחמש בתחום הגרעין תוך ביצוע ניסויים פומביים. בבסיסן של כל אחת מהמדינות קיימים אינטרסים לאומיים אשר שאיפתם היא להביא לשליטה ולהתחזקות המדינה הן בפני יריבותיה בפרט ואל מול הזירה העולמית בכלל. בעבודה זו ננתח את האינטרסים הלאומיים השונים הבאים לידי ביטוי בים השחקנים בעידן הגלובאלי.
תחילה, נפתח בסקירה היסטורית אודות התפתחות הנשק הגרעיני. לאחר מכן, נציג תיאוריות שונות שיסייעו בניתוח האינטרסים הלאומיים (בהתבסס על הגישות של נויכטרליין רובינסון) ובניתוח הגלובליזציה (בהתבסס על הגישות של קגלי וויטקופף, גידנס והלד). התיאוריות השונות יבואו לידי ביטוי תוך התבססות על מקרה הבוחן של אי חתימתן של הודו, פקיסטן וצפון קוריאה  על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. אנו נבחן כיצד האינטרסים של כל מדינה בפרט ושל כלל המדינות החברות באמנה בכלל – משפיעות על הזירה הבינלאומית ומבטאות את שיתוף הפעולה בעידן הגלובאלי.
במהלך הניתוח נענה על השאלה האם חל שינוי במידת שיתוף הפעולה בעידן הגלובאלי ומה מייחד את שיתוף פעולה זה?  תוכן עניינים
מבוא –2
פרק 1: סקירה היסטורית 4-3
פרק 2: פרק תיאורטי 7-5
פרק 3: פרק יישומי 13-9
סיכום 14
ביבליוגרפיה -.16-15