מושגים
1 .האני במראה, קולי – בחיים החברתיים אנשים אחרים משמשים לנו כמעין מראה שבאמצעותה אנו רואים את עצמנו – המונח מתאר את דימויים העצמי של בני האדם המבוסס על האופן שבו הם מאמינים שאחרים רואים אותם. דוג': מה שאנחנו חושבים שאחרים חושבים עלינו – הוא הקובע במידה רבה את דמותנו בעיני עצמנו. הוא מפריד בין שני מרכיבים שהעצמי מורכב מהם: ה- I כלומר, בני האדם פעילים וספונטנים וסובייקטיביים. וה- me, בן האדם הוא גם אובייקט משום שעל ידי נטילת תפקידו של האחר אנו מעצבים דימויים של עצמנו. השלב הראשוני הוא ה- I כשהאדם יוזם פעולה ולאחר מכן הוא מחקה את האחר ונוטל תפקידו. פעילותינו הן ספונטניות אך מכוונות על ידי האופן שבו אחרים מגיבים כלפינו. לפי התגובה של האחר ה- I מגיב/מפסיק. זוהי ההתנסות החברתית.
2 .העצמי החברתי ומרכיבו, מיד –  המושג המרכזי הוא העצמי שהוגדר על ידו כממד של האישיות המורכב מן המודעות העצמית והדימוי העצמי של הפרט. מיד טען כי העצמי מתהווה מן ההתנסות החברתית. הוא אינו חלק של הגוף ואינו קיים בעת הלידה. הוא שלל את התפיסה שהאישיות מעוצבת על ידי דחפים ביולוגיים (פרוייד) למשל או על ידי ההתבגרות הביולוגית (פיאז'ה). דוג': אדם החי בבידוד מחוסר אינטראקציה עם הסביבה החיצונית ולכן חסר התנסות חברתית (מילים, סמלים, שפת גוף – שבאמצעותם יוצרים משמעויות שנתפסות באופן אחיד אצל הפרט המצוי בחברה והוא מכוון לבצע הפעולות. ) ומשום כך משולל העצמי. כדי להבין את כוונתו של אדם אחר עלינו לדמיין את המצב כפי שהוא נראה מנקודת מבטו – להיכנס ולראות את עצמנו מבעד לעיניו. יכולת זו מאפשרת לנו לנבא כיצד אנשים יגיבו למעשינו עוד מטרם ביצענו אותם. Play & Game.3מיד – כדי לגבש לעצמנו עצמי עלינו ללמוד ליטול את תפקידו של האחר. מיד ראה את הילדות המוקדמת כתקופה מכרעת לצורך משימה זו והיה –
ללא מקורות