תהליכי חדשנות ושינוי במשטרת ישראל

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

מבוא
מאז ומעולם ארגונים מסוגים שונים היו חייבים להתחשב בסביבתם החיצונית והפנים ארגונית על מנת לשרוד. לעיתים הישרדות זו התבטאה בהתאמה לסביבה ולעיתים בהיבדלות ממנה, אך לאורך כל ההסטוריה לא יכל לשרוד ארגון שהתעלם לחלוטין מגורמים אלה.
עם השנים, ככל שהעולם התפתח והתקדם על כל היבטי הטכנולוגיה, מדע, ושכל, החיים בתוך ומחוץ לארגון הפכו להיות משתנים ודינאמיים בקצב מואץ, דבר שהופך את עקרון הישרדות הארגון לחשוב ומורכב הרבה יותר. כך מנסח זאת סמואל יצחק בספרו "ארגונים":
"משימתם המרכזית של מנהלים, יהיו תפקידיהם ותאריהם אשר יהיו, היא ליזום ולישם שינויים שיבטיחו את קיומו, את המשכיותו ואת הצלחתו של הארגון הנתון לאחריותם. לביצוע משימה זו עומדים לרשותם משאבים מגוונים, סמכויות ואמצעי אכיפה, תקנות ונהלים, וקשרים ויחסים עם גורמי הסביבה. כל שעליהם לעשות הוא לסקור בהתמדה את הסביבה הארגונית החיצונית והפנימית, לזהות את התמורות המתרחשות בה, ולנקוט בצעדים המתאימים להתאמת מאפייני הארגון לתמורות אלו. לדוגמא:
ליבא לארגון ידע ולרכוש טכנולוגיה, ולערוך שינויים במבנה הארגון ובמבנים של יחידות המשנה השונות הנכללות בו." טעות יסודית היא לחשוב שחדשנות ושינוי הינן אסטרטגיות שאימצו לעצמם רק ארגונים למטרות רווח על מנת להשיג יתרון תחרותי על מתחריהם. הסקטור הציבורי נמצא גם הוא בהישרדות מתמדת אם מבחינה כלכלית ואם מבחינה קיומית:
הסקטור הציבורי מתחרה על קולו ותמיכתו הדמוקרטית של הציבור.
עבודה לא יעילה ולא אפקטיבית מצידו עלולה להביא אותו למשבר כלכלי.
ומעבר להכל בטחון המדינה, שגם הוא נחלתו של הסקטור הציבורי ובאחריותו, נתון להתפתחויות ושינויים קריטיים ביותר מבית ומחוץ, העלולים להביא את המדינה כולה למשבר ואף גרוע מזה.
משטרת ישראל כחלק מהסקטור הציבורי, הוגדרה בהקמתה כאחראית על אכיפת הסדר הציבורי במדינת ישראל.
עקב התפתחויות שונות לאורך השנים, ובעקבות ועדת "חורב", החליטה הממשלה ב1974 להטיל את האחריות על בטחון הפנים במדינה על משטרת ישראל. עבודה זו תעסוק בתהליכי חדשנות ושינוי שנעשו ונעשים כיום במשטרת ישראל, לאור מאפייניה כחלק מהמינהל הציבורי, לאור מאפייניה כארגון האחראי על בטחון הפנים, ולאור מאפייניה היחודיים לה. שאלת המחקר "ארגונים הם מעצם טבעם יצורים שמרניים המתנגדים לשינוי"(סמואל יצחק).
שינוי לרוב אינו משהו אקראי אלא נובע בדרך כלל עקב צורך מסויים. בדרך כלל המניע לשינוי הוא פער ביצוע- כאשר רמת התפקוד של הארגון אינה תואמת את ציפיות המשתתפים, את אלו של הממונים עליהם או של גורמים חיצוניים בעלי דיעה והשפעה בארגון. חכמתו של ארגון היא לזהות פערי ביצוע מעין אלה לפני שיקרו בעתיד, ולהקדים פתרון ושינוי עוד לפני שהפערים מתגלים. מדיניות מסוג "כשנגיע לגשר-נעבור אותו", אופיינית לארגונים בעלי פערי ביצוע צפויים. שאלת המחקר היא: כיצד מתנהלים תהליכי חדשנות ושינוי במשטרת ישראל.
כאשר בין האירועים שיחקרו יהיו שינויים שנבעו מפערי ביצוע כאלה ואחרים, ושינויים שנעשו עוד לפני שפערי הביצוע התעוררו.
תוכנית עבודה מטרת העבודה כמו שנאמר היא לעקוב אחר תהליכי חדשנות ושינוי שנעשים ונעשו בעבר במשטרת ישראל, ולהגיע למסקנות לגבי תהליכים אלה. לשם כך ראשית כל נעמוד על אופיה של משטרת ישראל מתוך היותה ארגון השיך למינהל הציבורי, מתוך היותה חלק מהמינהל הציבורי הישראלי, ומתוך היותה ארגון בטחוני על מאפייניו היחודיים לו, אותם סיגל לעצמו במשך השנים. אחר כך נחקור מספר אירועים שקרו במשטרת ישראל במרוצת השנים, לאור ניתוחי רפורמות חדשות, חדשנות ושינוי.
נעמוד על הדומה והשונה בין תהליכים אלה.
לבסוף ננסח מסקנות הנובעות מחקירה והשוואה בין האירועים. תוכן
3                          מבוא
4                         שאלת המחקר
4                          תוכנית עבודה 5-6                      רפורמות, חדשנות, ושינוי במנהל הציבורי 7                         החדשנות במנהל הציבורי בישראל
8 -10                    אתגר השינוי והחדשנות במשטרת ישראל
1 1-12                  "איש השטח"- השוטר
1 3-18                  חקר ארוע 1- המשמר האזרחי
1 8-28                  חקר ארוע 2- היחידה לשיטור קהילתי
2 9-31                  חקר ארוע 3- הכנסת המחשב לשרות המשטרה
3 2-35                  מסקנות המחקר
3 6                        לקחי המחקר
3 7                         בבליוגרפיה
37                        תודות