מבוא
עם סיום מלחמת העולם הראשונה החלו להתגבש סדרים עולמיים חדשים: מעצמות חזקות ירדו מכוחן, ולאומים רבים החלו להתגבש בטריטוריות משלהן. המזרח התיכון, שהיה במשך שנים בשליטת האימפריה העת'מאנית, היה גם הוא חלק מתהליך זה. באזור זה החלו להתגבש מסגרות לאומיות חדשות, אם כחלק מזהות לאומית שנוצרה בהליך טבעי של קבוצת אוכלוסייה שחיה באותו אזור שנים רבות, ואם במסגרת ההסכמים הבינלאומיים השונים, אשר יצרו מסגרות מלאכותיות (כדוגמת ירדן). כחלק מאותם סדרים חדשים קיבל האו"ם ב 29 בנובמבר 1947 את "תוכנית החלוקה" של ארץ ישראל לשתי מדינות: ערבית ויהודית.
זה היה האות לפתיחת המלחמה בין היהודים לערבים.
בשלב הראשון של המלחמה היה עימות בין הישוב היהודי לבין הערבים בארץ ישראל, ובשלב השני בין היהודים לבין צבאות מדינות ערב השכנות, אשר נוכחו לראות כי מאבקם הצבאי של ערביי ארץ ישראל התפורר, וכי בן גוריון הכריז על הקמת מדינה יהודית ב 14 במאי
1 948. ממשלות ערב, אשר הצהירו על סיוען לפלסטינים, לא יכלו להשלים עם קיומה של מדינה זו, ומאחר שדעת הקהל הערבית כבר שולהבה עד להט, והוסתה להאמין שהיהודים יובסו בקלות, נלכדו הממשלות הערביות ברשתות תעמולתן הן, ונאלצו לשגר את צבאותיהן הסדירים לפלוש לארץ ישראל.
פלישת הצבאות הייתה ב 15 במאי 1948, היום בו עמד להסתיים השלטון הבריטי בארץ. לצבאות ערב הייתה תוכנית לחימה מאוחדת ומסודרת, אך בפועל, תוכנית זו נשארה על גבי הנייר בלבד, וכל צבא פעל בנפרד. בסופו של דבר לא הצליחו הכוחות הערבים הפולשים לחדור חדירה משמעותית לשטחים היהודים בשום מקום, והיה ברור כי גם לא יצליחו למנוע את הקמת המדינה היהודית. סיומה של המלחמה היה הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לשכנותיה באביב 1949, אשר בהם אף הורחבו תחומי מדינת ישראל מן הגליל העליון ועד לנגב, בכ 6800 קילומטר מרובע מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בתוכנית החלוקה.           לתבוסה זו היו תוצאות ארוכות טווח ומעמיקות, היא קיבלה את השם "נכבה" (=אסון, שואה), ופתחה תקופה של משברים וזעזועים. השינויים הטריטוריאליים שחלו בעולם הערבי: כיבוש חלקה הערבי של ארץ ישראל בידי עבר הירדן ומצרים, הוויתורים שנאלצו לעשות מנהיגי ערב בהסכמי שביתת הנשק, והקמת חברה ישראלית ציונית חרף מאבק ההתנגדות הפלסטיני הממושך, הפרו את שיווי המשקל הבין ערבי. יתרה מזאת, המפלה הקשה פתחה פצע עמוק בנפשם של הערבים, במיוחד בגלל שהייתה בלתי צפויה ובלתי מוסברת. העמים הערבים ציפו לניצחון מפואר, והמעיטו בחשיבותו של הכוח הציוני. זעם ומרירות פשטו בציבור הערבי, שהחל לחפש אשמים למצב. החלה תביעה לתיקונים יסודיים בחברה הערבית מכל הבחינות, המדינית, החברתית והתרבותית, והתעורר צורך בביצוע פעולה גדולה שתהיה שקולה לתוצאות "האסון". כל אלו גררו תגובה מעשית מצדו של העם, והביאו לשורת הפיכות ושינויי משטר ושלטון ברוב מדינות ערב.
עבודה זו תבחן את השפעותיה והשלכותיה של מלחמת
1 948 על ארצות ערב, התהליכים שהחלו או הואצו בהן בעקבות המלחמה והשינויים והסדרים החדשים שנוצרו לאחר המלחמה. על מנת להבין את המשמעויות העמוקות של התהליכים, יפורטו בקצרה המשטרים הישנים בכל מדינה, תוך דגש על הפער וההבדלים בין הישן לחדש. מפאת קוצר היריעה, העבודה תדון במדינות המרכזיות: סוריה, מצרים, ירדן ועראק, ולא תעסוק בלבנון. כמו כן תמנע מהתייחסות להיווצרות בעיית הפליטים שברחו מארץ ישראל למדינות ערב לאחר המלחמה, ובכלל להיווצרותה של "הבעיה הפלסטינית".
תוכן העניינים
                                                                 עמוד מבוא                                                                                                                 2-1
סוריה                           עד 1948 וכניסתה למלחמה                                                                     3
לאחר המלחמה                                                                                      7-3
מצרים                                                                                                                          עד 1948 וכניסתה למלחמה                                                                     8
לאחר המלחמה                                                                                      12-9
ירדן                                                                                                                              עד 1948 וכניסתה למלחמה                                                                     13
לאחר המלחמה                                                                                       16-13      עראק             עד 1948 וכניסתה למלחמה                                                                     18-17
לאחר המלחמה                                                                                      19-18
סיכום                                                                                                               21-20 ביבליוגרפיה                                                                                                      22