דיני ניירות ערך      ואתיקה מקצועית סיכום הרצאות קיץ 2009
מדרג החקיקה בישראל.
בישראל אין חוקה.
כחלף לחוקה יש בישראל
1 3 חוקי יסוד, שאם באחד הימים תהיה חוקה בישראל, חוקי היסוד יהוו את הבסיס שלה.
חוקי היסוד מסדירים את זכויות היסוד. לדוגמא: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק וכדומה.
ישנם חוקי יסוד משוריינים וישנם חוקי יסוד שאינם משוריינים.
חוק ייסוד משוריין הוא חוק שעל מנת לשנות אותו או לבטלו נדרש רוב מיוחד. לעומת זאת חוק יסוד שאינו משוריין על מנת לשנותו או לבטלו די ברוב רגיל.
אם יש סטירה בין חוק יסוד ובין הוראת חוק אחרת, חוק היסוד תמיד גובר.
   חוקים / פקודות ספר החוקים בישראל כולל בתוכו גם חוקים וגם פקודות.
פקודות הן הוראות חוק שהמקור שלהן היה מהמשטר האנגלי והן תורגמו והוכנסו לחקיקה הישראלית.
לעומת זאת, חוקים הם הוראות חוק שנערכו ע"י הכנסת שהיא הרשות המחוקקת בישראל.
   תקנות / צווים תפקיד התקנות להסביר ולפרש חוקים ופקודות.
את התקנות מתקין בד"כ השר שממונה על אותו תחום (לדוגמא: שר האוצר הוא זה שמתקין את תקנות המיסוי).
צווים גם הם מותקנים בד"כ ע"י השר הממונה, ומטרתם לתת הוראה ספציפית בנושא מסוים לתקופה מסוימת.
חוקים ופקודות נקראים : חקיקה ראשית. תקנות וצווים נקראים : חקיקה משנית.
בכל פעם שיש סטירה בין חוקים או בין פקודות, הוראת החוק החדשה תמיד גוברת.
לעומת זאת אם יש סטירה בין חוק ובין תקנה, או בין פקודה ובין תקנה, החוק והפקודה תמיד גוברים על התקנה.
   חוק יסודות המשפט.
חוק זה נחקק בישראל בשנת 1980 וקובע 2 דברים חשובים :

1 .      נותק הקשר בין המשפט האנגלי ובין המשפט הישראלי (עד חקיקת חוק זה כל תקדים שניתן בבית משפט באנגליה חייב גם את בתי המשפט בישראל).
2.      החוק קובע כי כאשר בית משפט נדרש להכריע בשאלה משפטית, עליו לפנות למקורות הבאים כדי לחפש תשובה לאותה שאלה : א.       תחילה עליו לנסות לחפש תשובה בחקיקה.
ב.       אם אין סטירה בחקיקה, על בית המשפט לבדוק האם נקבעה בישראל הלכה באותה שאלה משפטית (כלומר האם נקבע בישראל תקדים ע"י בית משפט באותה שאלה).
ג.        אם לאותה שאלה משפטית אין תשובה, לא בחוק ולא בהלכה הפסוקה, בית המשפט יכריע באותה שאלה על דרך של היקש (על-יד / מאותו התחום ולא להעתיק ממקרה דומה).
ד.       אם לאותה שאלה משפטית אין תשובה באף אחת מהנ"ל, יכריע בה בית המשפט לפי עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.
דרכי ההתאגדות בישראל.
עפ"י חוק ניתן להתאגד בישראל בכל אחת מהצורות הבאות :

1 .      חברה : זוהי התאגדות שמטרתה עשיית רווחים. בעבר, בזמן פקודות החברות, על מנת לפתוח חברה היה צורך שיהיו בה לפחות 2 בעלי מניות. מאז חקיקת חוק החברות, נקבע שדי בבעל מניות אחד כדי לפתוח חברה.
         החברה היא אישיות משפטית עצמאית, כלומר היא יכולה לתבוע בשמה וגם להיתבע בשמה.          בד"כ, כל מי שפועל בתוך החברה יהיה מוגן מפני תביעות אישיות, כלומר אם חברה גרמה נזק,          התביעה תוגש כנגדה ולא כנגד מנכ"ל החברה או הדירקטורים שלה.
         חברה יכולה להיות "חברה בע"מ" או חברה שאינה בע"מ.
         משמעות המילים "בעירבון מוגבל" היא שכל בעל מניות בחברה כזו מסכן אך ורק את הסכום שהוא           השקיע בחברה.          לדוגמא: אדם קנה מניות של חברה בע"מ ב  -. 100,000 ₪. המשמעות היא שגם אם אותה חברה          תפסיד מיליוני שקלים, ההפסד המכסימלי של אותו משקיע יהיו אותם -. 100,000 ₪ שהשקיע            בחברה, תוך שהנושים של החברה          לא יכולים לדרוש ממנו לשאת בהפסדי החברה.כלומר, הערבות שלו מוגבלת עד גובה השקעתו          בחברה.לעומת זאת בחברה שאינה בע"מ, שם בעלי המניות אחראים ביחד ולחוד לכל חובות החברה-