תקציר במהלך 1978 שבוטלו התקנות וההגבלות של הממשלה על תעשיית חברות התעופה בארה"ב התעשייה עברה שינויים מבניים גדולים:
1)       תכנון מחדש של מבנה נתיב הטיסה ובעיקר המעבר מטיסות ישירות לטיסות דרך שדה תעופה מרכזי.
2)       מעבר למערכת הזמנות ממוחשבת שמבוססת על אבחנה רב מימדית במחירים.
3)       יסוד תוכניות של הנוסע המתמיד שאפשרה לחברות התעופה "לנעול" את הלקוחות שלהם ולמנוע מעבר לחברה מתחרה.
4)       במהלך 1990 מספר גדול של חברות תעופה מצאה שמשתלם ליצור ברית בין 2 חברות תעופה או יותר.                                                                                                                                                                                                           המאפיין העיקרי של בנות הברית האלה היה חקיקה של הסכמי קוד משותף. המאמר שלנו מנתח את תוצאות השוק של הסכמי הקוד המשותף.
הסכם הקוד המשותף השפיע על מערכת ההזמנות של כל חברת תעופה  מאחר והיא אפשרה לכל חברת תעופה המשתתפת למכור כרטיסים על טיסות שמופעלות ע"י חברה אחרת תחת הקוד שלה, לכן אם נוסע קונה כרטיס טיסה מחברת תעופה אחת יכול להגיע לטיסה שמופעלת ע"י חברת תעופה אחרת, הנוסע לא ישים לב לפני שהוא עולה לטיסה מאחר שטיסות המופעלות תחת הקוד המשותף מחזיקות את הקוד של חברת התעופה הספציפית.
כל טיסה מסחרית מסומנת בקוד שמורכב משני חלקים החלק הראשון הוא קוד ייחודי לחברת התעופה שמוקצה לה ע"י ארגון התעופה האזרחי הבינלאומי הקוד הזה בעל 2 האותיות מזהה את חברת התעופה בכל מחשב של מערכת ההזמנות.
החלק השני של הקוד זה מספר הטיסה שנקבע ע"י חברת התעופה עצמה בכדי שיהיה ניתן לזהות את מקור הטיסה והיעד שלה.
היתרון הגדול לנוסעים מההסכמים האלה זה הזמינות הגדולה יותר במספר הטיסות הפנויות יתרונות אחרים כוללים שירות טוב יותר מה שהופך לחשוב כאשר טיסות מתבטלות או מתעכבות והנוסע מקבל מלון באזור שדה התעופה וחברת התעופה לוקחת אחריות.
הסכמי הקוד המשותף מדאיגות את השלטונות מפני שהן דואגות שזה עלול להוריד את התחרות.
המחקר מנסה לחקור נושא זה ע"י חקירת ההשפעה של הסכמי הקוד המשותף על דמי נסיעה, רווחיות, זכויות הנוסעים ורווחת הציבור. המודל מתבסס על ההנחה שלנוסעים יש העדפה על פי הדירוג השונה של כל חברת תעופה.
מאחר והמאמר עוסק בעיקר עם חברות תעופה בינלאומיות ניתן להצדיק את ההנחה על הבסיס שחלק מהנוסעים לא מדברים שום שפה זרה ולכן הם יעדיפו לטוס עם חברת התעופה הלאומית שלהם. אחרים יעדיפו את חברת התעופה הזרה מפני שהם מקבלים שירות טוב יותר ביעד.
הסברים שונים להעדפות השונות בין חברות התעופה הם השכיחות של הוצאות משתנות כתוצאה מהשימוש בתוכנית הנוסע המתמיד.
המאמר בשונה מאחרים מגדיר יחידות חיצוניות של חברות התעופה ובמקום לסמוך על ההגדרה הקונבנציונאלית של חיצוניות כגון: הנוסע, יחידת מרחק  או רמת הזמינות אנו בוחנים את זמינות הטיסות ברמה חיצונית. היתרון העיקרי הוא התרומה העיקרית לעלויות הקשורות לתפעול המטוס ולטיפול בנוסעים, היתרון השני הוא שזמינות הטיסות משחקות חלק חשוב בתפקיד של הסכמי הקוד המשותף המאפשרות לנוסעים מבחר גדול יותר של טיסות.
במאמר אנחנו מדגישים שהשיפור הפוטנציאלי העיקרי בהיבט הרווחה זה הזמינות במספר הטיסות.
נוכל לסווג את ההשפעה של הקוד המשותף לשני סוגים:
1)       התפעול המקבילי שבו 2 חברות תעופה על אותו נתיב חותמות על הסכם הקוד המשותף ובכך מגדילות את זמינות הטיסות שלהן בעיני הנוסעים.
2)       התפעול המושלם שכולל סיוע וחיבור הדדי של 2 חברות תעופה ליעדים רחוקים ושיתוף במתקני חברות התעופה.                        השוק בנוי כתחרות שבה מניחים שבברית בין החברות יש חלוקה שווה ברווחים מהפעולה המשותפת .
התוצאה מראה שחברות מקבילות מורידות את הרווחה הציבורית בעוד שהשיתופיות בין החברות מראה עליה ברווחה הציבורית. המאמר שמתמודד עם חברות מקבילות בלבד מראה תוצאה שונה שבה התועלת מושגת מעליה בזמינות הטיסות המחלישה את הרווחה היורדת ביחד עם הקטנת התחרות.
  המאמר מורכב כך: חלק 2 מרכיב את הסביבה, הנוסעים, עדיפות לנסיעה וטכנולוגיה של חברת התעופה.
חלק 3 פותר את שיווי המשקל בענף התעופה בהיעדר הסכמי הקוד המשותף.
חלק 4 פותר את שיווי המשקל של חברת התעופה ברגע החתימה על הסכם הקוד המשותף.
חלק 5 מנתח את השפעת הרווחה של הסכמי הקוד המשותף.
חלק 6 מסקנות.
תוכן עניינים:
מבוא. 1
רשימת סמלים. 3
2 . המודל. 4
2 .1.
מחירים ונוסעים. 4
2 .2.
חברות תעופה. 6
3 .
שיווי המשקל בלי הסכמי קוד משותף. 7
3 .1
פתרון החלק השני של שיווי המשקל. 7
3 .2.
פתרון לשלב הראשון של שיווי המשקל. 9
4 .
שיווי משקל תחת הסכמי הקוד המשותף. 12
4 .1.
האופי של הסכמי הקוד המשותף. 12
4 .2.
שיווי משקל כאשר השוק נותן שירות מלא תחת הקוד המשותף. 13
5.
ניתוח רווחה של הסכם הקוד המשותף. 16
6 . סיכום. 19
7. ביבליוגרפיה. 20