מגזינים של נשים עושים שימוש במנהיגות תרבותית במאבקים סביב הסוגיה מה זאת אומרת "להיות אישה". תכונה זו של מנהיגות מבוססת לכאורה על עדות עצמית הטוענת כי מגזינים אלו מעצבים הן את תדמית האישה בפני עצמה והן את תפיסת האישה על ידי החברה (1997Currie,).
הפרסום הוא לא רק עסק כלכלי אלא משמש גם כמוסד חברתי וכמערכת של תכנים תרבותיים ושל ערכים אסתטיים, הפרסומת שואבת את תכנייה,ערכיה ודרכיי ביטוייה מן המצוי והמקובל בחברה .דרך הפרסומת ניתן לחוש את רוח התרבות שבה היא נוצרת ולזהות את המגמות האידיאולוגיות שלה (אלדר,1994).
נשים "מוצאות עצמן"  כבולות להוראותיו של אידיאל היופי כתוצאה ממערך סבוך של ציפיות חברתיות,חינוך בבית הספר.אידיאל היופי,אם כן,משומר ומתוחזק על ידי מנגנוני לחץ חברתי מצד אחד ומנגנוני הפנמה מצד שני.
חולשתן של נשים לא נובעים מכישלון אישי,אלא כמוכתבים ממבנים חברתיים החלים עליהן מתוקף היותן נשים.
נשים צריכות להתייחס בחשדנות להגדרתן כמין היפה.בפני עצמו זה נשמע כמחמאה,אך חקירה קצרה אל מתחת לפני השטח מגלה שבעצם זוהי עסקה גרועה מאוד לנשים.מחיר היותן "המין היפה" ,כך מסתבר,קשור והדוק להיותן "המין החלש" (בן שמש ,2004).
 בעבודתי אכן השערתי למחקר זה אוששה וזאת ניתן ללמוד מהפרסומות והדיון בהם כי ברוב הפרסומות  נשים מיוצגות  כאובייקט מיני,תמימות,עדינות ,כחלשות,נחותות,שבריריות,ללא דימוי,ללא אישיות, פסיביות והן מוצגות כחפץ שבא רק לפרסם מוצר וכל זה על בסיס סטריאוטיפים נשיים אשר מוגדרים בתרבות החברתית.למרות השינויים והמודרניזציה עם השנים זה לא משתנה אולי קצת משתפר,אך כנראה שזה לא יעלם כי המפרסמים מבינים שעל פי שימוש בסטריאוטיפים אלו ניתן למכור ולגעת בנקודת חולשה,תורפה של האישה בכדי למכור את המוצר ניתן להגיד שזה אכן עובד כי נשים קונות וקונות לעיתים גם מוצרים שלא תמיד צריכות.לנשים צריכה להיות הבחנה בין האשליות "שמוכרים" בפרסומות למציאות,לקבוע  ולהפעיל שיקול דעת על כל פרסומת ולא ללכת שבי אחריהם ולהפנים וליישם את תוכן הפרסומת על חיי היום יום שלהן.
כולי תקווה שאוכל לתרום לעולמן של הנשים המושפעות ומושלות ממחקרי הקטן שעשיתי בכדי להראות להן אור נוסף שיש לפרסומת שהוא לא בדיוק אור חיובי. הפרסום בישראל מציג את הנשים במידה רבה במונחים מיניים.הופעתם השיטתית של תיאורים אילו בחיינו היא בעייתית.לא המפרסמים המציאו את האי שוויון,אולם הם אלו אשר עוזרים בהנצחת סטריאוטיפים מכוערים אלו,ולכן לציבור יש את הכוח והיכולת להכריע1
. (אהרונוביץ,2004).
תוכן עניינים

1 .      מבוא                                                                                                         3
2 .      שיטת מחקר                                                                                             4
3 .      פרק תיאורטי- סקירת ספרות                                                                5          3.א – פרסומת                                                                              6-7       3.ב – סטריאוטיפ                                                                              8-9
            3.ג – דימוי נשים                                                                               9-12                                                          
4 .   פרק המחקר שלי – ניתוח פרסומות                                                     13-21                                              5.    פרק דיון                                                                                                   22-24
6 .    סיכום ומסקנות                                                                                   
2 5    7.    ביבליוגרפיה                                                                                         
2 6-27
8 .    נספחים                                                                                                 
2 8