תוכן עניינים

1 .      מבוא                                                                                                                 3-5    
2 .      פרק תיאורטי                                                                                                   6-8
3 .   פרק היסטורי                                                                                               9-10                                                                                                         4.   המטה הכללי ערב מלחמת יום הכיפורים                                                 
1 1-13                                                      5.    עמדות ותפיסות רמטכ"ל בנושא סיום מלחמה                                         14-20                      בחלוקה ל-3 תקופות משנה
6 .    עמדתו של הרמטכ"ל על תפיסותיו ויעדיו בנושא סיום המלחמה             21-24
       אל מול הדרג המדיני 7.    סיכום                                                                                                        
5 -26
8 .    ביבליוגרפיה                                                                                                   
2 7        9.    נספחים                                                                                                          מבוא
מלחמת יום הכיפורים החלה ב6- לאוקטובר 1973, היום שבו פרצו כוחות מצריים בחזית התעלה וכוחות סורים פרצו בחזית הגולן. המלחמה פרצה בעיקר בגלל תוצאותיה של מלחמת ששת הימים בה השתלטה ישראל על חצי האי סיני, הגדה המערבית ורמת הגולן. שטחים אלה לא הפכו ל"קלפי מיקוח" מדיניים וסוריה ומצריים תכננו את המלחמה הזו על מנת לשבור את הקיפאון המדיני שנוצר אחרי תום הלחימה ב12- ליוני 1967. (הפסקת האש עם סוריה).
בעת פרוץ המלחמה, צה"ל היה מצוי בתנאי פתיחה גרועים מאוד. הוא הופתע מכיוון שמערכת המודיעין הישראלית ביססה את ההרתעה שלה על ניסיון לסבר את כוונות האויב במקום להסתמך על היכולות שלו (Sobel, 1974,pp1).
 מנקודת מבט צבאית טהורה, המלחמה, שנפתחה בנסיבות הגרועות ביותר מבחינתה של ישראל ובנסיבות הטובות ביותר מבחינת מצרים וסוריה, נסתיימה בניצחון כוחות צה"ל. האבדות שנגרמו בנפש לצדדים היו כבדות: כ-3,500 סורים, כ-15,000 מצרים כ-2,350 ישראלים נהרגו בקרבות. אם כי מנקודת השקפה צבאית גרידא אין ספק שישראל זכתה לניצחון צבאי מרשים לאחר המכה של הימים הראשונים, הצלחתה הראשונית של מצרים בצליחת התעלה והחדירה דרך קו בר-לב יצרה פריצת דרך פסיכולוגית אשר אפשרה התקדמות לקראת הסדר מצרי ישראלי (אתר הכנסת).
מטרתי במחקר היא לגלות קווי אופי  של הרמטכ"ל דדו במלחמת יום הכיפורים, כיצד קווי אופי אלו התבטאו במהלך המלחמה, וכיצד הביאו לסיום המלחמה. ברצוני להוכיח כי דדו הוא מנהיג עליון חשוב בהיסטוריית המנהיגים של מדינת ישראל , אף על פי שועדת אגרנט מצאה אותו אשם, אני רוצה להוכיח את כל מהלכיו במלחמה שהיו מיועדות לכיוון ניצחון בלבד וכי דדו לא החליט החלטות פזיזות ויהירות. כל החלטה עברה את אישור הדרג המדיני כך שמדוע ועדת אגרנט מצאה את דדו כאשם ואילו הדרג המדיני "יצא נקי" מכל העניין? בעבודה זו בחרתי משום שמלחמת יום הכיפורים היא מלחמה מאוד חשובה בעיניי בתולדות עם ישראל, ובחרתי דווקא ברמטכ"ל דדו שהשתתף במלחמה מפני שלא ידעתי עליו שום מידע ואפילו הבסיסי ביותר. לכן קישרתי בין המלחמה החשובה בעניי לדדו,  כדי ללמוד היטב על דדו ולהשכיל על עוד מנהיג דגול שהיה למדינתי, כי מדובר בחייל ששירת את המדינה במסירות והצטיינות במשך שנים רבות ורשם לזכותו הישגים מפוארים במלחמת ששת הימים ולפניה.
כולי תקווה שכל קוראי המחקר שלי יפנימו ויבינו כי דדו הוא אישיות חשובה, בעל אופי חזק, מיוחד ובעל מנהיגות עליונה שתרמה מאוד למלחמה, למהלכיה ולתוצאותיה, חשוב לי שאזרחי מדינת ישראל לא ייקחו את מסקנות ועדת אגרנט כמשהו אובייקטיבי ונכון, לאו דווקא ועדה זו אלא כל פסיקה או ועדה  אחרת שקמה. שהאזרחים מכוח הדמוקרטיה יחקרו, ישאלו, יבינו, ולא יהיו אדישים "ויקנו" כל מה שהועדות מנסים "למכור" לאזרחים.
לא רק דדו, אלא כל איש צבא ומנהיג צריך לזכור ולא לשכוח, צריך ללמד את דורותינו הבאים בכדי שידעו ויכירו את האישיים שעזרו בשמירת ביטחון המדינה, שהקדישו כל חייהם לצבא ולמדינה ושחלקם אף חרפו נפשם במלחמות.
שאלת המחקר:
כיצד השפיעו אישיותו ומנהיגותו הצבאית של הרמטכ"ל דוד אלעזר על סיום מלחמת יום הכיפורים?
השערת המחקר:
ככל שרמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים, רב אלוף דוד אלעזר היה רמטכ"ל מוערך אצל ראש הממשלה, ובעל כושר מנהיגותי וכריזמטיות, כך עמדותיו לסיום המלחמה היו מקובלות על ראש הממשלה והיוו בסיס לסיום מלחמת יום הכיפורים.
הגדרת משתנים:
1.משתנה תלוי:סיום מלחמת יום הכיפורים- למרות שספגנו פגיעות מוראליות וכלכליות חמורות. בסופו של דבר המלחמה הסתיימה בניצחון.
2.משתנה בלתי תלוי:אישיותו ומנהיגותו הצבאית של הרמטכ"ל דוד אלעזר- למן הרגע שפרצה המלחמה הוכיח אלעזר את יציבותו וחוסנו הנפשי, אף במצבים בחמורים ביותר, הוא לא איבד קור רוח והפעיל סמכותו כיאות. הוא ניהל את המלחמה ביעלות ובזהירות.
במחקרי אנסה להוכיח כיצד המשתנה הבלתי תלוי השפיע על המשתנה התלו וכיצד מימד אישיותו של דדו השפיע לסיום מלחמת יום הכיפורים.
הפרק הראשון שפותח את עבודתי זהו פרק המבוא. הפרק השני הוא הפרק התיאורטי שבו אגדיר את המושג מנהיג בכלל ומנהיגות צבאית בפרט, ואסביר מהי הגישה הקוגניטיבית.                  הפרק  השלישי הוא הפרק ההיסטורי, בפרק זה אציג את אבני דרך בחייו של דדו מילדותו ועד ערב מלחמת יום הכיפורים. הפרק הרביעי יעסוק במטכ"ל הישראלי ערב מלחמת יום הכיפורים, מי היה מטה צה"ל, קשר גומלין בניהם, האם המטכ"ל הומוגני וכמובן על אישיות דדו מילדותו ועד להיותו מנהיג, האם הוא סוחף אחריו את הפיקוד?. בפרק החמישי אפרט על עמדותיו ותפיסותיו של דדו בנושא סיום המלחמה תוך חלוקה לתקופות. בפרק השישי אוכיח את עמידתו של הרמטכ"ל על תפיסותיו ויעדיו בנושא סיום המלחמה אל מול הדרג המדיני.
הפרק האחרון הוא פרק הסיכום שבו אציג את מסקנותיי על עבודתי והאם השערת המחקר של אוששה או הופרכה. מצורף גם בסוף העבודה נספחים .
שיטת המחקר:
בעבודתי אשתמש בשיטת ניתוח תוכן איכותי וחקר אירועים.
אשלב את הפן התיאורטי עם הפן העובדתי.
תוך כדי ניתוח כל מהלך במלחמה, מתחילתה ועד סופה אנתח כל עמדה של דדו ואנסה להבין כיצד עמדה זו מתיישבת עם תכונות אופיו, במיוחד עמדותיו בנושא סיום המלחמה.
במחקרי אציג כיצד מאפיינים של מנהיגות באים לידי ביטוי בהנהגתו הצבאית, בחשיבתו ובהחלטותיו של דדו. בנוסף לכך אעשה שילוב בין קווי אופי, תכונותיו של דדו מילדותו וכל משך חייו ולבין החלטות שהחליט במלחמה ובהביאה לסיומה, כלומר, אם אישיותו היא כריזמטית וסוחפת ואם הוא עומד על דעתו כיצד זה משפיע על מהלך המלחמה וסיומה.
אציג, כיצד הוא עומד מול המטכ"ל ומול הדרג המדיני כאשר יש חילוקי דעות, האם הוא המכריע או שהאם הוא מוותר כיצד הוא מתמודד מולם האם באסרטיביות ובנחישות דעת או בפשרנות וקבלת דעותיהם השונות?