סמינר בנושא השפעת דרך מימון הלימודים על הישגי הסטודנט –

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
ציון 96
שנת הגשה 2009
מספר מקורות 7

תקציר העבודה

סמינר – כלכלת משפחה חיסכון ללימודים גבוהים ע"י הורים לצאצאיהם אוגוסט 2009
תוכן עניינים
מבוא. 3
ההשכלה הגבוהה ותרומתה לפיתוח מקצועי וכלכלי 6
מרכיבי החיסכון האקדמאי והשפעתו על הישגי הסטודנט. 9
השערת המחקר. 13
גישת המחקר. 13
סטטיסטיקה תיאורית.. 14
ממצאים.. 21
מסקנות.. 26
דיון בממצאים. 27
ביבליוגרפיה. 28
נספח – שאלון איסוף הנתונים. 29
מבוא
כיום בחברה המודרנית ההשכלה הגבוהה קיבלה מעמד עליון והיא נחשבת למשאב חיוני לקידומו של הפרט בחברה ובמקום עיסוקו. אין ספק כי השכלה גבוהה היא גורם מוביל לניעות חברתית ויציאה ממעגל העוני וכי בקרב מי שלמד לימודים אקדמאים שיעורי השתכרות שכר מינימום ומטה הינם נמוכים. נראה כי הבעיה המרכזית כיום היא עלות שכר הלימוד המהווה בקרב צעירים רבים מכשול רציני מפני רכישת השכלה גבוהה. צרה נוספת היא האפשרות לעליית שכר הלימוד.
ממצא די נפוץ במשפחות המוגדרות כמשפחות שנמצאות מתחת לקו העוני הוא רמת השכלה נמוכה, קרי, ללא תואר אקדמאי ובמקרים רבים אף ללא תעודת בגרות מלאה. ראש המשפחה, האב, במשפחות אלו הוא בדרך כלל המפרנס היחיד בעוד שהאם דואגת לגידול הילדים ולעבודות הבית השונות. כמובן שישנן בנוסף גם משפחות ששני ההורים עובדים ומפרנסים והמשפחה עדיין מוגדרת כמשפחה מתחת לקו העוני. מיותר לציין שבקרב משפחות עניות נושא החיסכון ללימודים אקדמאיים הוא נושא כאוב מפני שברוב המקרים המשפחות פשוט אינן מסוגלות לחסוך למטרה זו.
נגדיר מהי הכנסה נמוכה: הכנסה שלא מספקת למשפחה למילוי צרכיה השונים כגון ספרים, צעצועים וביגוד, לפעילויות מיוחדות כמו ספורט, חוגים, קולנוע תיאטרון ופעילויות עצמאיות או מאורגנות על ידי ביה"ס. הגדרה זו היא הגדרה מרחיבה להגדרת "קו העוני". בישראל קו העוני מוגדר כ-50% מההכנסה הפנויה החציונית, למשפחה.
אופי העבודה של הורים בעלי הכנסה נמוכה הינו קשה ומתבטא בשעות עבודה רבות, משמרות בשעות לא נוחות – לעיתים אף משמרות לילה ארוכות ובנוסף תנאים פיזיים לא נוחים.
אורח חיים שכזה מקשה ביותר על יכולתם של ההורים להיות זמינים עבור ילדם, לפקח ולסייע בלימודיהם של ילדיהם, לוודא הכנת שיעורי בית ולבלות זמן איכות עם הילדים.
מסקנה מתבקשת לפיכך היא שבמשפחות בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע יהיה קשה מאד ולעיתים אף בלתי אפשרי לצבור חיסכון כספי ללימודים אקדמאיים לצאצאים ואלו בלית ברירה, אם יחפצו בלימודים גבוהים, ייאלצו לממן בכוחות עצמם את הלימודים האקדמאיים באמצעות עבודות שונות שיגזלו להם שעות רבות במהלך השבוע.
בעוד שברוב המשפחות מהמעמד הנמוך רמת ההשכלה תהיה נמוכה מהממוצע, במעמד הבינוני ומעלה המצב הוא הפוך ושם רמת ההשכלה תהיה גבוהה (שלונסקי, 1984). הורים אשר מגיעים מרקע סוציו – אקונומי טוב יותר, כן מסוגלים לשאת בנטל הכספי של הלימודים הגבוהים עבור ילדיהם ולכן מממנים להם את הלימודים. סטודנט ממשפחה כזו לא יהיה חייב לעבוד בכדי לממן לעצמו את התואר ולכן מספר שעות העבודה שלו נמוך בצורה דראסטית ביחס לחברו שבא ממשפחה בעלת רקע סוציו – אקונומי קשה יותר. המסקנה המתבקשת אם כך היא שלסטודנט שמקבל עזרה פיננסית מהוריו, יישארו יותר שעות פנאי שבועיות אותן יוכל ינצל דווקא לחזרה על החומר הנלמד בשיעורים, להכנת שיעורי הבית וכו' במקום לעבוד.
בעבודתי אבחן את חשיבות מימון הלימודים ככלי לניידות כלכלית וזאת על מנת להצביע כי לחסכון המשפחתי יש מקום מרכזי ביכולת של סטודנט להשקיע בלימודיו ולהגיע להישגים אקדמאיים איכותיים. ראשית אבחן על פי מאמרים שונים את ההיבטים והדעות המגוונות לגבי חשיבות ההשכלה כמנגנון מקדם בקריירה של כל סטודנט, אביא ממצאי מחקרים שונים שנעשו בארץ ומחוצה לה ובהמשך העבודה אתייחס לקשרים השונים שבין דרך מימון התואר להישגי הסטודנט. אבדוק האם במדינות שונות ישנו יחס שונה לגבי מימון התואר, האם כדאי למדינות לעודד את אזרחיהן לרכוש השכלה גבוהה ומדוע.
בחלק האמפירי של עבודתי אנסה לבדוק ולחפש אחר גורמים שונים המשפיעים על הישגי הסטודנט כדוגמת מצבם הפיננסי של הורי הסטודנט, האם ההורים עוזרים במימון התואר ועוד.
המגוון לאפשרויות מימון תואר אקדמאי הוא רחב מאד. הוא כולל מימון עצמי של סטודנטים משכרם האישי, קבלת מלגות, הלוואות ותמיכה כלכלית משפחתית ברמה כזו או אחרת. בעבודתי אנסה לברר האם לדרך מימון התואר ישנה השפעה על ההישגים הלימודיים של סטודנטים ובנוסף אעמוד על הבדלים בצורת מימון התואר בין סטודנטים שונים שמשתייכים למגזרים שונים. לאור זאת שאלת המחקר הנשאלת הינה: האם קיים קשר בין דרך מימון שכר הלימוד וההישגים האקדמאיים?
המחקר כולל  סטודנטים ממגוון מוסדות אקדמאים, חלקם פרטיים בהם שכר הלימוד הממוצע עומד על כ
5 000 ₪ לשנה וחלקם מוסדות ממשלתיים – ציבוריים בהם שכר הלימוד הממוצע עומד על 10,000 ₪ בלבד. ההפרדה בין המוסדות תנסה לתת לנו הצצה גם למגבלות הלימודיות בבחירת מוסדות לימוד בקרב מי שאין ביכולתו להישען על מימון הורים ללימודיו.
.