תוכן עניינים
פתח דבר -…                3          תקציר הסרט הדוקומנטרי –             4
פרק ראשון החריג מיהו …                      5-6
הגדרת המפגר בחוק .            רמות הפיגור השונות                         ההלכה וקיום מצוות ביחס למפגר –…
פרק שני עיקרון ה"נורמליזציה" או "החלופה הפחות מגבילה"–…          7-13
סקירה היסטורית- המוסר לאן …         עיקרון הנורמליזציה ..
           שוויון במדינת ישראל בכלל וחוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות בפרט –         עיקרון החלופה הפחות מגבילה …                     עמדת המשפט העברי         הצהרה על זכויות של אנשים עם מוגבלות שכלית —              פרק שלישי הזכות להורות                   13-17
הזכות להורות במשפט העברי –
      הזכות להורות במשפט המודרני ..       הזכות להורות של האדם המוגבל                     סיוגה של הזכות -..           פרק רביעי הזכות להורות מול שיקולים מתחרים ..                    17-21
שיקולים אאגוניים –           תפוצת הפיגור —                                    שיקולים מוסריים              שלומו הגופני והנפשי של המפגר –.
פרק חמישי המצב המשפטי במדינת ישראל —      21-23
נישואין –
עמדת ההלכה –..                      סיכום   24         בביבליוגרפיה … 
5 -27
בעבודה זו אדון באדם הסובל מפיגור שכלי וכיצד הוא נתפס בעיני ההלכה היהודית והחוק במדינת ישראל. המסורת היהודית מתייחסת באופן דו ערכי אל המפגר בשכלו (להלן: "המפגר"). מחד, ישנה הערכה בלתי מותנית לכל אדם באשר הוא אדם, בלי קשר ליכולתו או לאי יכולתו לתפקד שנאמר: "בצלם האלוהים נברא האדם". מאידך, התרבות היהודית שמה דגש על יכולותיו של האדם לתפקד ע"י עשיית מצוות, היא מפחיתה בערכם של אלה שאינם מסוגלים למלא מצוות כאשר, בעשיית המצוות ישנו הן הפן השכלי והן הפן המעשי. לקיום המצוות למעשה ישנה חשיבות רבה כך שאי קיום המצוות מהווה מכשול להגשמת הברית שבין האדם לבוראו. בתרבות היהודית, להיות פטור מן המצוות המשמעות היא שניטלה מהאדם ההזדמנות לזכות במעמד של כבוד. באשר למפגר, ההלכה מתייחסת אליו כאל אדם שדעתו קלושה, עם זאת, המצוות חלות גם על אנשים שאינם בעלי רמה גבוהה של תפקוד, לכן אין לפטור את האדם המפגר מעול מצוות, וחובה של חברה לחנכו ולהביאו לרמה מינימאלית של תפקוד.  בתלמוד נמנות מספר חובות ההורה כלפי ילדו:
1 . למול אותו, 2. לפדותו, 3. ללמדו תורה, 4. להשיאו לאישה 5. ללמדו אומנות. לדידם של חכמים הרי שקיום המצוות הינו חלק אינטגראלי מתהליך החברות של האדם, בתהליך זה לומד הפרט מהם הערכים, המסורת, האמונות והנורמות הקיימים בחברה אליה הוא משתייך. ההנחה היא שהלוקה בשכלו עשוי להשתקם ואף יפחת משקל מומו באם ישתתף במצוות, מכאן עולה כי, קיום המצוות עשויה להטיב עם הלוקה בשכלו  ואף מאפשרת את כניסתו לחברה. כמו כן, אנסה לבחון את זכותם של המוגבלים להורות, ולבחון ממה נובעת זכות זו ומה עשוי למנוע אותה .
אבקש להתחיל מהגדרת הפיגור תוך סקירה על יחס החברה אל המפגר באופן כללי, החל משלב הנידוי והבידוד ועד להכרה בעקרון הנורמליזציה והשוויון לאדם המפגר, תוך שימת לב לעמדתה הליברלית של ההלכה. אעמוד על עקרון השוויון וחשיבתו בחברה הדמוקרטית באופן כללי כששוויון זה כולל גם את המוגבל.
אתייחס לזכות להורות כזכות יסוד, שורשיה במשפט העברי במשפט המודרני הבינלאומי והישראלי, זכות שההגנה עליה חזקה ואשר אמורה לחול באופן שוויוני על כל בני האדם. ככל זכות יסוד אחרת גם זכות זו הינה זכות יחסית. אציג את השיקולים השונים העשויים להתחרות בזכות ההורות, שיקולים אאוגנים- תורשה טובה, אינטרס ציבורי, העול הכלכלי, שלומו הנפשי והפיסי של המפגר. אנשים מפגרים יכולים להינשא ולעמוד בדרישות החיים המשותפים. הנישואין מהווים לגביהם אישור לעצמאות שרכשו וליכולתם לקחת אחריות על עצמם. יתרה מזו, עקב הנידוי החברתי אותו חשים מסגרת זוגית נותנת להם חיזוק ותמיכה אותה אינם מקבלים מן החברה. לבסוף אבדוק האם המצב המשפטי הקיים משביע רצון, ועל קצה המזלג על המצב בפועל ועל הפער בין המצב התיאורטי לבין המצב המעשי שלגביו ניתן לקבל המחשה בסרט המצורף לעבודתי זאת.