שער : נושא העבודה-הפערים העדתיים והשפעתם על הכלכלה והרווחה בישראל- אז והיום מבוא
החברה הישראלית כמו רוב החברות בעולם הינה חברה רב אתנית, בכל החברות אשר מורכבות  ממספר קבוצות אתניות אפשר לראות תופעה שהקבוצות האתניות לא נמצאות אחת ליד השניה אלא אחת מתחת לשניה בצורה היררכיונית (=ריבוד אתני).
ניתן לחלק את מדינת ישראל לשתי קבוצות יהודיות אתניות מרכזיות – האשכנזים והמזרחים. המדינה הוקמה בעיקר על-ידי האשכנזים, הרעיון הציוני הוא למעשה רעיון אירופאי, בתחילה היה קיים רוב אשכנזי, ורק בשנות החמישים נוצר שוויון מספרי בין אשכנזים למזרחים. למרות השוויון המספרי נוצרה מערכת ריבודית ברורה, שבאה לידי ביטוי במספר תחומים: בתחום ההשכלה, המערכת האקדמית מונה מספר כפול של סטודנטים אשכנזים לעומת מזרחיים, והפער הולך וגדל ככל שעולים בדרגות הסגל.
בתחום הדיור, למדינה היתה מדיניות של פיזור אוכלוסין ולכן שמה את העולים שהגיעו (אשכנזים ומזרחים כאחד) בפריפריה. המדינה נתנה הוראה שלא לאפשר מעבר למרכז, אולם לאשכנזים היתה רשת חברתית ענפה במרכז, שכן המדינה הוקמה על ידי אחיהם האשכנזים, וכך הצליחו לעבור למרכז, בעוד שהמזרחים לא נהנו מיכולת כזו ונשארו בפריפריה בניגוד לרצונם.
בתחום הפוליטיקה נדמה כי יש צמצום של פערים מבחינת יצוג מספרי, אך רוב הפוליטיקאים המזרחים לא משרתים אג'נדה מזרחית ולעיתים אף תומכים באידיאולוגיות שפוגעות במזרחים.
בתחום הכלכלי -"הצמיחה הכלכלית המהירה של ישראל בשנים האחרונות היטיבה רק עם העשירים" – כך עולה מדוח הפערים החברתיים של מרכז אדוה לשוויון ולצדק חברתי לשנת 2007. מי ששילמו את המחיר הם הנשים, הערבים, המזרחים, הקשישים ותושבי הפריפריה…  אחת הנקודות הכואבות והמקוממות בדוח היא העובדה שהפערים בין עובדים ממוצא אשכנזי לעובדים ממוצא מזרחי… עמוקים ומושרשים גם לאחר 10 שנים ויותר". השסע העדתי במדינתנו מורגש בתחומים רבים בחיי היום-יום וביניהם גם בפן החברתי-כלכלי.  למרות מחקרים רבים בנושא, וחוקים שנועדו למנוע אפליה, ניכר כי בפועל אין שינוי מהותי בין פערי התעסוקה בין אשכנזים לספרדים, הבאים לידי ביטוי ברמת השכר, בשיעור המחזיקים במשרות בכירות, במרכיב שיעור המובטלים וכדומה. השאלה העולה הינה האם אכן קיימים פערי תעסוקה בין אשכנזים לספרדים, מהם הגורמים אשר יצרו, יוצרים ואולי אף יצרו פערים אלו, והאם ניתן לשנות את המצב ולמצוא פתרון ארוך טווח שיוביל לצמצום מוחלט של הפערים.
מטרת עבודה זו הינה בחינה של נכונות הטענה כי קיימים פערים כאמור תוך הסתמכות על נתונים סטטיסטיים של ישראל בשנת 2007, השוואתם לנתונים משנים קודמות, העלאת השערות על סמך הממצאים השונים באשר לגורמים שהביאו לאפליה,ניסיון לבקר את התפיסות והנחות המוצא המקובלות והצעות לייעול ושיפור. העבודה ללא ביבליוגרפיה